מדוע מודי'ס לא העריכה את הכלכלה "נרטיב" ממשלת מיצוטקיס: כספי קרן ההבראה אוזלים

סטירת לחי של מודי'ס הייתה זעזוע גדול לממשלת מיצוטקיס, שדיברה על רווחים כלכליים מגובים בהלוואות מקרן ההבראה.

במקביל, העלמת מס הגיעה ל-45 מיליארד יורו, למרות בקרות רבות שמשמעותן שהן קיימות עבור "האנשים הקטנים", בעוד שהן אינן חלות על "אנשים פנימיים" אחרים.

נוצר נרטיב שקרי שהכלכלה היוונית פורחת, התמ"ג גדל, החוב לתמ"ג יורד, הבנקים מרוויחים רווחים, אבל כל זה לא משקף את האמת שכן יוון מסתמכת על כלי רכב זמניים עם תשואה גבוהה שלא יחזיקו מעמד.

בעוד שכולם מדברים על הלוואות בנקאיות, ההלוואות המשיכו לרדת ביוון ברבעון ה-9. בינתיים, ממשלת יוון מכרה את אחזקותיה בבנקים בהפסד של 40 מיליארד יורו, ואף אחד עדיין לא הבין מה קרה, הודות לשליטתה של הממשלה בתקשורת וכישורי המשחק והדיבור המצוינים של קיריאקוס מיצוטקיס.

זו הפעם הראשונה בהיסטוריה הכלכלית העולמית שחברה ספגה הפסדים כאלה והפעם הראשונה שחברה שמחה על כך שבעבור 44 מיליארד השקעות היא קיבלה… 4 מיליארד יורו, וזה נקרא הצלחה.

מודי'ס עדיין מתלבטת מהטעות המזעזעת שלה ב-2012, כשהעניקה ליוון את הדירוג הגבוה ביותר שלה בין 2008 ל-2010, וסבלה מהלם של חוסר אמינות כשהעניקה ליוון הלא אמינה דירוג A1 ב-2005:

• דירוג A1 פירושו 5 סולמות מ-AAA – דירוג האשראי הגבוה ביותר שמדינה יכולה לקבל.
• דירוג Ba1 שיש ליוון כרגע נמצא במרחק של 10 דרגות מסולם AAA.

מודי'ס תהיה האחרונה לשדרג את יוון לדרגת השקעה, ולכן הדירוג הבא נדחה לספטמבר 2024, וגם אז אין ודאות שהוא ישודרג. יחס החוב לתוצר משתפר, הודות לאינפלציה הגוברת, אך במונחים אבסולוטיים סך החוב נשאר באזור 403 מיליארד יורו, שזה שיא כל הזמנים.

מודי'ס מאמינה כי מעורבות נאט"ו באוקראינה והשתתפות אפשרית של יוון בפעולות האיבה באוקראינה היו סיבה נוספת להורדת הדירוג.

הבנקים היווניים השיגו רווחיות שיא, אך איכות הרווחים תלויה במתנות של ה-ECB וב-Euribor ל-3 חודשים. מדובר בתמורה יוצאת דופן עם חיי מדף והיא לא נרשמה.

עוד צוין כי העלייה החדה ברווחיות הבנקים פגעה במדדים הכלכליים הכלליים של האוכלוסייה עקב מחירים גבוהים באופן מופקע לשירותים בנקאיים. זה השפיע מיד על רמת החיים של האוכלוסייה, שירדה משמעותית, למרות אמירות קולניות בסגנון "החיים נעשו טובים יותר, החיים נהיו יותר מהנים".

הדינמיקה של התמ"ג היווני תלויה במידה רבה בתזרימי מזומנים מגוש האירו, כגון קרן הבראהאבל הכסף הזה אוזל, ויוון תצטרך להסתגל למציאות – קצב צמיחה של 2% ועודף חוב ראשוני.

אנשים רבים ביוון שכחו, אולי בגלל שרוב כלי התקשורת לא רוצים להזכיר להם, שהחל מ-2032 המדינה תצטרך להתחיל לשלם את חובה. השנה הזו לא רחוקה כמו שרבים היו רוצים להאמין, וכמובן שעד אז צריכה להיות למדינה כלכלה אחרת, כזו שסוף סוף מייצרת משהו, ולא עוסקת בתיירות, רחוקה מתחום השירותים היציב ביותר, מה שהוכיח משבר הקורונה.

כי אם היא לא תוכל לשלם, המדינה ללא ספק תוחזר לשליטת התזכיר, מה שזה לא אומר.

Source link