יוון: חיים ממשכורת בסיסית

החל מה-1 באפריל, שכר המינימום החדש בארצנו הוא 830 יורו ברוטו. שלושה עובדים שכירים אמרו עד כמה העלייה הזו מ-780 יורו בתוקף ועד היום תשפיע על עובדים בשכר נמוך בארצנו.

ואסו, בן 30

לדברי ואסו, בת 30, שעובדת כבריסטה באחד מבתי הקפה של Egaleo בשנתיים האחרונות, ההבדל קטן מאוד כי, כדבריה, "הפרמיה זהה לחשבון הטלפון הנייד שלה". "כמובן שכל עלייה תתקבל בברכה, אבל ציפיתי שהיא תהיה גדולה יותר", אומרת הצעירה.

השכר שעליו סיכמה עם מעסיקה הוא בסיסי, לחמישה ימים של עבודה של שמונה שעות בחוזה פתוח. "אני מקבל 780 אירו ברוטו, כמובן שמקבלים תשלום נוסף על כל ימי ראשון שאני עובד, ואני גם מקבל קצת כסף בטיפים. אבל גם אם לוקחים את זה בחשבון, ההכנסה נטו שאני מקבל לחודש עולה רק לעתים רחוקות על 800 יורו נטו ("נטו", לאחר ניכוי כל המסים). "עד שנה שעברה, כשגרתי לבד, ספרתי כל סנט שהוצאתי", אומר העובד.

ואסו מתגורר עם בת זוגו, שעובדת כנהג משאית, כבר שנה. שכרו עומד על כ-1,500 יורו נטו לחודש. הם מנהלים את הכספים שלהם בקפידה, אבל עבור ואסו, העובדה שהיא חולקת הוצאות חודשיות עם מישהו אחר עושה הבדל עצום.

"מאז שהייתי בן 18, כשעזבתי את עיר הולדתי, אני גר לבד וכבר עשר שנים אני "פרנס את עצמי". המשכורת הגבוהה ביותר שקיבלתי אי פעם הייתה 1000 יורו כשעבדתי עונתית באיים. עכשיו אין לי כוח לעשות את זה, השעות והתנאים היו מעייפים", ממשיכה בת השיחה את סיפורה.

עליית שכר הדירה, חשבונות מנופחים ועליית מחירי המזון הובילו את ואסו לייאוש. "למצוא שותף לדירה בגיל הזה, לאחר שלמדתי לחיות בעצמי כל כך הרבה שנים, הפך עבורי לאתגר. ואם לא הייתי פוגש את בן זוגי, אני לא יודע מה הייתי עושה". ואסו לא מתבייש להודות שבתנאים כלכליים שונים וטובים יותר, ייתכן שהחיים המשותפים של בני הזוג לא היו מתרחשים כל כך מהר. "כמובן שבשלב מסוים היינו נשארים ביחד כי אנחנו אוהבים אחד את השני מאוד, אבל יחד עם זאת, עכשיו כשאנחנו שניים, הכל נעשה קל יותר. זה נכון".

חריס, בן 25

גם חריס, בן 25, נמצא בשלב שמתאר ואסו, שכן הוא חי ומפרנס את עצמו ללא תמיכה משפחתית. הוא עובד כשכיר פרטי בתעשיית הבידור בשנה וחצי האחרונות. לוח הזמנים שלו לא קבוע, אבל כשהוא עובד במשרה מלאה הוא מקבל 670 יורו נטו בתוספת שעות נוספות, שבדרך כלל משלמים לו. לדבריו, "אין סיכוי ששכר המינימום יספיק ליוון ב-2024, במיוחד אם אתה גר לבד. אין לך תמיכה כספית מאף מקום אחר, ואתה גר בעיר אחרת, הרחק מקרוביך". הוא עצמו, באופן אידיאלי, היה רוצה לעבוד בתחום שלמד, כלומר בתחום הנדסת הסאונד.

"הענף שלי בעיקר לא נכנס לקטגוריה של עובדים "שכירים", כך שהסיכון גבוה מאוד. במילים אחרות, אני יכול לעבוד חודש אחד אבל להיות מובטל בשלושה הבאים. אז החלטתי לעבוד בשתי עבודות במקביל: בבוקר אני עובד כשכיר פרטי, ובערב אני לוקח על עצמי פרויקטים כמהנדס סאונד לאמנים, אפילו במעט מאוד כסף". החלום של חריס הוא לחסוך קצת כסף ו צור קו בגדים ותכשיטים משלך: "אבל עם משכורת בסיסית, ההכנסה היא מעט יותר מהוצאות משק הבית הבסיסיות. היו מקרים שבהם "הפסקה בעבודה" יכול להכניס אותי למצב קשה, וכתוצאה מכך נותר חודש לפני קבלת המשכורת הבאה (במקום אחר), ולא להיפך"

ראניה, בת 37, מזכירה

גם ראניה, 37, אם לשני ילדים קטנים בני ארבע ושנתיים, דואגת לחסוך כסף. לדבריה, היא עובדת מגיל 18. "לפעמים עבדתי כמלצרית, אחות ומוכרת. זמן קצר לפני שנכנסתי להריון עם בתי הבכורה, התחלתי לעבוד כמזכירה בחברה שבה אני עובדת עד היום. אני חושבת שכמעט ולא הפסקתי לעבוד – בשני ההריונות הייתי במשרד עד החודש השמיני". שכרו של ראניה עבר תנודות שונות וכעת התייצב על 750 יורו נטו. הוא עובד 8 שעות, חמישה ימים בשבוע. "לא יכולתי לדמיין שבגיל הזה עדיין נהיה תלויים בהורים שלנו", אומרת האישה, אם המשפחה.

בניגוד לוואסו וחריס, היא לא מקבלת שכר עבור השעות הנוספות שמצטברות בהכרח במהלך השבוע. "אם לא היו לי ילדים, אולי הייתי רוצה להשקיע בעסק שלי. אבל עכשיו יש שאלה של מציאת אמצעי קיום. בעלי הוא עובד מדינה, ולמרות מה שרוב האנשים חושבים אחרת, המשכורת שלו היא קצת יותר מ-1,000 אירו".

כאשר הזוג התחתן לפני 7 שנים, היה להם מאוד חזון אחר של האושר המשפחתי שלך. לדברי ראניה, חייה נשלטים כיום על ידי מתח וחובות. "לא יכולתי לדמיין שבגיל הזה עדיין נהיה תלויים בהורים שלנו. כי זו מציאות, ההורים שלנו מטפלים בילדים כשאין לנו זמן, ובאופן לא רשמי הם גם נושאים בחלק מההוצאות שלהם". עבור ראניה, שכר המינימום אמור להגיע ל-1,000 יורו נטו כדי להתאים למחירי המוצרים והשירותים שמשפחה יוונית ממוצעת צריכה. "המטרה שלנו היא להיות מסוגלים לצאת מהשכרה ולקנות בית משלנו, כמובן, באשראי. ולמרות הקשיים אני מאמין שנצליח”.

Source link