יש גבול תחתון לפעילות גופנית בשבוע על סמך גיל.

ארגון הבריאות העולמי (WHO) קבע את ה-6 באפריל היום העולמי לפעילות גופנית ופעילות גופנית כדי להדגיש את תפקידו כמרכיב חיוני בבריאות הכללית.

לכל קבוצת גיל ספציפית גבולות תחתונים של פעילות גופניתעמידה בה נחוצה על מנת שההשפעות המיטיבות שלו על תפקוד הלב וכלי הדם, מאגרי הנשימה, הפרופיל המטבולי והתפקודים הקוגניטיביים יתאפשרו.

באופן מיוחד למבוגרים מומלץ לבצע לפחות 150-300 דקות של פעילות אירובית בעצימות בינונית בשבוע, בשילוב עם תרגילי חיזוק שרירים לפחות פעמיים בשבוע, ומבוגרים מעל גיל 65 צריכים גם לעשות תרגילים לשיפור שיווי המשקל. העקרונות הכלליים השולטים בפעילות גופנית מומלצת דומים בחולים עם מחלות בדרכי הנשימה, מדווחת האגודה ההלנית לריאות (HPE).

למרבה הצער, למרות ההמלצות הבינלאומיות, פחות מ-25% מהאוכלוסייה פעילה מספיק פיזית. חלק מהגורמים העיקריים הקשורים למחסור בפעילות גופנית הם גיל מבוגר, מצב תפקודי ירוד, מצב סוציו-אקונומי נמוך ומחלות נלוות. עם זאת, הם גם גורמים הקשורים למצב גופני גרוע יותר ולמחלה חמורה יותר בחולים עם מחלות בדרכי הנשימה.

לפיכך, החולים שדורשים את מירב הפעילות הגופנית הם אלה שעושים הכי פחות. התוצאה היא החמרה של מעגל קסמים של קוצר נשימה, ירידה ביכולת להתאמן, איכות חיים ירודה וחוסר יכולת לטפל בעצמי.

בדרך כלל, לחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית המפגינים פעילות גופנית מתונה או גבוהה יש הישרדות טובה יותר משמעותית מאלו עם פעילות גופנית נמוכה או נמוכה מאוד. מסיבה זו, ההמלצה לפעילות גופנית מספקת ופעילות גופנית מובנית חוזרת מהווה את הבסיס לטיפול הלא תרופתי שלה, הבא לידי ביטוי בכל ההנחיות הבינלאומיות, ונכלל לאחרונה בהמלצות לטיפול ב-COPD.

האגודה היוונית של רופאי ריאות יצרה ZoimeHAP – https://www.zoimehap.gr/ (האתר היווני הראשון המוקדש לתרגילים ביתיים לחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית) המבוסס על המלצות לאומיות.

שם תוכלו למצוא גם מידע/הדרכה לחולים עם נגיף קורונה ארוכות טווח, פעילויות מידע וחינוך וכן לחולים עם מחלות נשימה אחרות.

Source link