לאחר 10 ימים של שתיקה בלתי מוסברת, דורה באקויאני התנצלה על מעמדה הבלתי מקובל במועצת אירופה, וסללה את הדרך להכרה בינלאומית בקוסובו.
ועל ה"התנצלויות" אלו היא בחרה לפנות לא לתקשורת היוונית, אלא לתקשורת הקפריסאית, אשר, באופן מובן, העלתה שאלות לגבי עמדתה, והבטיחה כי ההכרה האפשרית בקוסובו על ידי מועצת אירופה אינה משפיעה על הסיכוי להכרה בשטחים הכבושים, שכן "אלה מקרים שונים"…
גב' באקויאני, בסגנונה הרגיל, דווקא הודתה בכך נכנע ללחץ (מעניין באיזו מקבילה התבטא הלחץ הזה) ושינתה את המלצתו, תוך מסקנה חיובית על כניסת היברידי, מדינה בשליטה אלבנית לארגון אירופאי מוביל. "הלחץ מהקהילה הבינלאומית היה חזק מאוד מכיוון שקסובו, מנקודת מבט משפטית, קיבלה במלואה את כל התרבות המשפטית אירופה"(!)", אמרה, למעשה הודתה בהאשמות הסרבים כי קוסובו היא בובה זרה, שהכתיבו את השינוי בעמדתה.
הקביעה שקוסובו אימצה – ואכן אימצה במלואה – …התרבות המשפטית האירופית היא הגזמה ברורה, שכן המדינה נחשבת, בין השאר, מרכז הסחר הבינלאומי בסמים וערש הכוחות החצי-צבאיים של U-Che-Ka, שביצע פשעים ביוגוסלביה לשעבר וממשיכים לרדוף את המיעוט הסרבי באזור.
יצוין גם כי ראש ממשלת פסאודו-מדינה זו, אלבין קורטי, יחד עם נציגים נוספים של המשטר, הצטלמו בעבר בגאווה עם מפות של "אלבניה הגדולה", כולל חלק מהשטח היווני עד פרבזה, כך שה דעה חיובית של גברת Bakoyanni, יחד עם כל "התרועה" על עמידה בתקנים אירופיים צריכה להיות הפתעה נוספת.
דורה באקויאני הוסיפה חנופה והבטחות לצד הקפריסאי כשמיהרה לניקוסיה בראש משלחת של חברי המשלחת היוונית לאסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה. דבריה נאמרו לפני פגישה עם יו"ר הפרלמנט הקפריסאי, אניטה דמטריו, שנראתה לא משוכנעת מההצדקה של גב' באקויאניס ואמרה שתדון בקוסובו בפגישתם הפרטית.
הנושא נותר רגיש במיוחד שכן גם הגב' באקויאני ניסתה לערער את מעמדה של קפריסין במועצת אירופה בטענה ששתי משלחות (יוונית וקפריסאית) נוסעות יחד. אולם לפני כשנה, כאשר התבקשה לראשונה חברותה של קוסובו במועצת אירופה, הצביעה קפריסין נגדה ויוון נמנעה.
אפשר רק לנחש אם העמדה הקפריסאית השתנתה כעת ביוזמת הנשיא החדש ניקוס כריסטודוולידס, שנראה כמפולג יותר ויותר. "מדיניות אירופה" קיריאקוס מיצוטקיס…
נ.ב. כאשר לפני כמה שנים בדפי פרסום זה, בהערות תחת פרסומים, פרצה מחלוקת על ההכרה של יוון בקוסובו, המחבר פקפק בכך שזה יחזיק מעמד. ואז כתבתי: "כמו ש"צפון מקדוניה" הוכרה, כך קוסובו תוכר. זה עניין של זמן". על כך הוא נתון להאשמות ש"אנחנו לא כאלה". ומה אנחנו עכשיו?
More Stories
מה השפיע על החלטתה של יוון לעזור לקייב עם נשק?
תביעה נגד ק' מיצוטקיס כמחבר המוסרי של הטיוח על אסון טמפי
שר הבריאות התקשר למפגינים "אנשים חסרי משמעות, כפירים"