ההתמודדות המוצלחת של מתקפה איראנית על ידי ההגנה האווירית הישראלית במהלך מבצע "מגן ברזל" עודדה את הצבא היווני, שכן הופעתה של מתקפה אינטנסיבית באמצעות מל"טים, טילי שיוט וטילים בליסטיים היא אחד מהתרחישים המרכזיים בתכנון המבצעי של הכוחות המזוינים .
כבר בשנת 2021, מיד לאחר המשבר היווני-טורקי עם כלי השיט "אורוז ראיס", החלו הרמטכ"לים המשולבים בהכנת מחקר מפורט, שאף קיבל את אישור מועצת הרמטכ"לים (ΣΑΓΕ) ומכיל שלוש תוכניות לחיזוק הגנה אווירית יוונית.
התרחיש היקר כרוך ברכישה של מספר רב של מערכות נשק, חיישנים ותחמושת בשווי של יותר מ-6 מיליארד. . זול בהרבה, שלא יעלה על 2 מיליארד, כרוך בעיקר בשדרוג מערכות קיימות.
כיפה נגד מטוסים
בשיחה בטלוויזיה SKAI אמר ניקוס דנדיאס כי יוון מתחילה ליצור כיפה בלתי מאוישת נגד מטוסים בדגם כיפת ברזל הישראלית. כפי שדווח בעבר, אברוס והאיים במזרח האגאי רוכשים מערכת חסימת מזל"טים, שבשלב הבא תורחב למרכז האגאי ולכרתים, ובעתיד לגבול הצפוני של המדינה.
המאפיין העיקרי של מערכת זו הוא פליטת הפרעות שמטרתה לגרום לטייס לאבד שליטה על המל"ט (Soft Kill). עם זאת, מטרת הצוות היא לממשק את המערכת באמצעות ה-NACC (National Air Operations Center) עם כלי הנשק הנ"מ העומדים לרשות הכוחות המזוינים על מנת להפיל אותה (Hard Kill).
למערכת, שיש לה מספר קווי דמיון לכיפת ברזל בישראל מבחינת זיהוי והתרעה מוקדמת על איום פוטנציאלי, יהיו שתי גרסאות. "אוויר" יותקן על כלי רכב או פלטפורמות כגון מטוסים וספינות כדי לכסות שטח רחב ככל האפשר ולפרוס אותו באזורים בהם ממוקמת תשתית קריטית. "Stationary" יעבוד עם מל"טים קטנים ובינוניים כדי לזהות ולזהות איומים.
מערכת הנ"ט, בשילוב עם נשק נ"מ קיים, יכולה לענות במידה רבה על הצרכים המבצעיים של המדינה, אמרו מקורות מוסמכים, אך ברור שבמוקדם או במאוחר יהיה צורך לחזק את ההגנה האווירית במערכות חדשות.
הגנה מפני טילים
המחקר, שהוכן ב-2021, צופה נסיגה הדרגתית של הנשק הרוסי המכסה חלק ניכר מההגנה האווירית, שכן בשל חוסר היכולת לשמור אותם בסביבה הגיאופוליטית הנוכחית, חיי המבצע שלהם אמורים להסתיים בחמש השנים הקרובות. לפי מקורות רלוונטיים, יוון פנתה לארמניה על מנת לקבל ידע וחלקי חילוף, אך המאמצים לא צלחו.
אנשי יוון כבר למדו את היכולות של מערכות החץ וברק הישראליות לשפר את ההגנה מפני טילים. התקפות. כמות האספקה נאמדת בכמעט 2 מיליארד יורו והיא תכסה במידה רבה את הצרכים התפעוליים של המדינה, למרות שכרגע ההחלטה על כך טרם התקבלה.
https://www.youtube.com/watch?v=gTKb7Ffcv2I
F-35 כצייד טילים
מסקנה חשובה שנגזרה ממבצע "מגן ברזל", שעורר את עניין הפיקוד היווני, הייתה שימוש בשילוב של שיטות, דהיינו נשק נ"מ ולוחמים, כדי להתמודד עם התקפות איראניות. ליתר דיוק, על פי דיווחים בתקשורת, היו אלה בעיקר מטוסי F-16, F-15 וטייפון ישראלים ובני ברית שהפילו את השעדים הבלתי מאוישים, וכמה מל"טים יורטו על ידי כיפת ברזל. עם זאת, ה"ציד" אחר טילי שיוט הוקצה ל-F-35.
גורמים ישראלים אמרו כי מטוסי F-35 טסו בשבת בערב מעל המרחב האווירי של סוריה, ובזכות מכ"מי AESA ארוכי הטווח שלהם (כמו גם מטוסי המעקב ארוכי הטווח של ארה"ב), הצליחו לזהות טילים איראניים ממרחק רב מאוד. זה נתן לטייסים זמן לראות את נתיב הטיסה של הטיל ולפנות לכיוון שלו בזמן, לחכות שהוא ישיג אותם, ואז להפיל אותו עם טילי אוויר-אוויר של פייתון. הטקטיקה השתלמה ב-100%: חיל האוויר הישראלי הודיע על הפלת כל טילי השיוט ששוגרו על ידי איראן. כמה הוחמצה בפועל לא ידוע, שכן מדובר בסוד צבאי ישראלי.
פגמים
למרות כל היתרונות המפורסמים של מערכת כיפת ברזל, שעבדה בשילוב עם ה-F-35, למערכת הזו יש ניואנסים וחסרונות משלה.
1. חיל האוויר הישראלי F-35 עבד בשיתוף פעולה הדוק עם חיל הים וחיל האוויר האמריקאי, והשתמש בכל הנתונים שנמסרו להם ממכ"מים של חיל הים האמריקני וכן נתונים ממכ"מים הנמצאים בשטח בסיסי ארה"ב בירדן. מטבע הדברים, במקרה של מתקפה מצד טורקיה, ארה"ב לא תעניק ליוון הזדמנות דומה.
2. המרחק בין נקודת השיגור של "הקדושים" לישראל היה בממוצע יותר מ-1000 ק"מ. בין יוון לטורקיה, על הגבול המשותף והמרחקים שלה, אפשר לדבר על מטרים.
3. ארצות הברית מספקת מדי שנה לישראל, כבעלת בריתה האסטרטגית, סיוע צבאי של 15 מיליארד דולר בלבד. לאחר התקיפה של חמאס הועברו לישראל עוד כמה עשרות מיליארדי אירו נשק. ליוון יש סוללת פטריוט אחת, אותה השכירה לסעודיה לפני מספר שנים. הסיבה בנאלית – אין כסף. לא רק שאין כסף לעוד סוללת פטריוט, אלא גם לא ידוע היכן ניתן להשיג אותו עבור כיפת ברזל, שכן המצב בכלכלת המדינה משאיר הרבה מה לרצוי. וכבר הוצאו 13 מיליארד יורו על רכישת מערכות נשק, שלמעשה הושאלו.
4. מערכת כיפת ברזל החדשה עולה 6 מיליארד, בעוד שמלאי הטילים הכלולים במשלוח (היקר) יספיק לכמה מאות מטרות לכל היותר. בהתחשב ביכולתה של טורקיה בייצור מל"טים, זה לא יספיק כדי להדוף אפילו מתקפה אחת. שלא לדבר על מתקפת טילים, שבשל סמיכות השטחים ורמת הטכנולוגיה תהיה חזקה בולטת מזו של איראן.
5. שטחה של יוון גדול באופן לא פרופורציונלי משטח ישראל, מה שמעלה את השאלה שדרושות מערכות כמו כיפת ברזל פי 10 יותר כדי להגן על השטח. וגם אם נגן על תשתיות צבאיות ואזרחיות קריטיות, ולכל הפחות את שתי הבירות, אין דרך להסתדר רק עם מערכת אחת.
6. כעת עלות שעת טיסה של F-35 היא כ-42-45 אלף דולר אמריקאי. עדיין לא ידוע מה תהיה העלות של שעת טיסה עבור אותם דגמים שיוון הזמינה ב-240 מיליון כל אחד. ברור שגבוהה באופן ניכר, שכן עלות שעת טיסה במטוס נוצרת לא רק מעלות הדלק והחומרים המתכלים (תשלום עבור הטייס, טכנאים, האנגר וכו'), אלא גם מפחת המטוס, שעולה כמעט 10 פי כמה מה-F-16. האם התקציב היווני יצליח להתמודד עם הוצאות כאלה? אם הוא כבר עומד בסטגנציה ומציג צמיחה מועטה ביותר רק בגלל האינפלציה.
More Stories
בורל: "האירופים לא ילכו למות בשביל דונבאס, אבל הם יכולים לעזור לאוקראינים להפסיק למות בשביל דונבאס"
בית המשפט בפרשת מתי: "10 יורו ליום זה מחיר החיים של ילדינו"
מתי-טמפי: שאלות על רמת עשיית הדין, זיכויים לאשמים