זה העץ שבו נתלה יהודה

לפי קטעי הבשורה, יהודה, לאחר שבגד בישוע המשיח, חזר בתשובה ותלה את עצמו על עץ מסוים. אין אינדיקציה מדויקת, אבל סביר להניח שזה היה הצמח הסגול האירופי, שביוון נקרא κουτσουπιά.

לפי כמה אמונות, זה היה אספן או סמבוק, לפי אחרים, יהודה רצה לתלות את עצמו על עץ ליבנה, והוא הלבין מפחד; בפולין מאמינים גם שיהודה תלה את עצמו על עץ רסיס. עם זאת, הסמבוק הוא שיח בעל גזע חלול רך, שענפיו יכולים לעמוד לכל היותר כמה קילוגרמים, ועצים אחרים מעולם לא נמצאו ביהודה.

יש אומרים שזה היה עץ תאנה (Ficus carica), לעומת זאת ככל הנראהשזה היה הסגול האירופי (Cercis european), או עץ יהודה (Cercis siliquastrum), ביוונית κουτσουπιά.

Cercis siliquastrum, הידוע גם בשם עץ יהודה או קצופיה (κουτσουπιά), הוא עץ של הים התיכון ומקורו בצמחייה היוונית.

עם זאת, גם ענפי העץ היפה הזה, הבולטים בצבעו הסגול-ורוד, מתקשים לתמוך בגוף האדם… על פי המיתוס, יהודה איש קריות תלה את עצמו על עץ ממין זה, וגרם לפרחיו הלבנים להפוך לאדומים. כתוצאה מהאמונה, העץ קיבל את אחד משמותיו "עץ יהודה", שעשוי להיות שיבוש של השם הנפוץ הצרפתי Arbre de Judée, שפירושו עץ יהודה, שם היה העץ נפוץ בעבר.

סיבה נוספת עשויה להיות שתרמילי הזרעים התלויים על הגזע עשויים להידמות לשיטת ההתאבדות של יהודה. נראה שסיפור יהודה והניצן האדום המסמיק הוא תוצאה של אבולוציה לשונית ופולקלור תרבותי.

https://rua.gr/news/hi-cult-ed-sp-rel/62759-skolko-budut-stoit-v-2024-godu-30-srebnikov-kotorye-poluchil-iuda.html

מותו של יהודה בבשורה

יהודה גילה לחיילים את זהותו של ישו בכך שנתן לו נשיקה.

בשורת מתי (תרגום סינואידי לרוסית)

1 בבוא הבוקר, אספו כל ראשי הכוהנים וזקני העם על ישוע, להמיתו;
2 ואחרי שקשרו אותו, לקחו אותו ומסרו אותו לפונטיוס פילטוס, המושל.
3 אז ראה יהודה אשר בגד בו כי הוא נידון, וחזר בתשובה, והחזיר את שלושים הכסף לראשי הכוהנים והזקנים.
4 אומר: חטאתי בהסגירת דם תמים. אמרו לו: מה זה לנו? תסתכל בעצמך.
5 והשליך את הכסף שבבית המקדש, יצא, הלך ותלה את עצמו.
6 ראשי הכוהנים לקחו את חתיכות הכסף ואמרו: "אסור להכניס אותם לאוצר הכנסייה, כי זה מחיר הדם."
7 יעצו וקנו עמם אדמת חרס לקבורת זרים;
8 לכן הארץ ההיא נקראת "ארץ הדם" עד היום.
9 אז נתקיים מה שנאמר על ידי ירמיה הנביא לאמר ויקחו שלושים כסף מחירו של העריך אשר בני ישראל העריכו.
10 וַיִּתְנוּ אֹתָם עַל אֶרֶץ הַקֶּרֶר כַּאֲשֶׁר אָמַר יְהוָה אֵלַי.
11 ישוע עמד לפני המושל. ושאל אותו השליט: אתה מלך היהודים? אמר לו ישוע: אתה מדבר.
12 וכאשר האשימו אותו ראשי הכהנים והזקנים, הוא לא ענה דבר.
13 וַיֹּאמֶר אֵלָיו פִּילָטוֹס אֵין אַתָּה שומעת כמה מעידים עליך?
14 ולא ענה מילה אחת, ויתפלא המושל מאוד.
15 בחג הפסח נהג המושל לשחרר לעם אסיר אחד שהם רוצים.
16 באותה עת היה להם אסיר מפורסם בשם ברבאס;
17 כאשר התאספו, אמר להם פילטוס: את מי אתם רוצים שאשחרר לכם: ברבאס או ישוע, הנקרא משיח?
18 כי ידע כי בגדו בו מקנאה.
19 בעודו יושב על כיסא הדין, שלחה אותו אשתו לומר: אל תעשה דבר לצדיק, כי עתה בחלום סבלתי הרבה עבורו.
20 אבל ראשי הכוהנים והזקנים הסעירו את העם לשאול את ברבאס ולהשמיד את ישוע.
21 ואז שאל אותם המושל: "מי מהשניים אתם רוצים שאשחרר לכם?" אמרו: ברבא.
22 אמר אליהם פילטוס מה אעשה לישוע הנקרא משיח? כולם אומרים לו: נצלב אותו.
23 אמר השליט: "איזה רע הוא עשה?" אבל הם צעקו עוד יותר חזק: שיצלבו.
24 פילטוס, בראותו ששום דבר לא עזר, אך הבלבול גובר, לקח מים ורחץ ידיו לפני העם, ואמר: חף אני מדמו של הצדיק הזה; תראה אותך.
25 ויענו כל העם ויאמרו דמו עלינו ועל בנינו.
26 אחר כך שחרר להם את ברבאס, והיכה את ישוע ומסר אותו לצליבה.
27 אז לקחו חיילי המושל את ישוע אל הפרטוריום ואספו את כל הצבא נגדו.
28 והפשיטו אותו ושמו עליו חלוק ארגמן;
29 ואחרי ארוגה כתר קוצים, הניחו אותו על ראשו ושמו קנה ביד ימינו; וכרעו ברך לפניו, לעגו לו, ואמרו: שלום לך מלך היהודים!
30 וירקו עליו ולקחו קנה והכו אותו בראשו.
31 וכאשר לעגו אליו, פשטו את חלוק הארגמן שלו, ולבשו אותו בבגדיו, והובילו אותו לצליבה.
32 בצאתם פגשו איש כורני בשם שמעון; זה נאלץ לשאת את הצלב שלו.
33 ובא אל המקום הנקרא גולגותא שפירושו מקום הוצאה לפועל.
34 נתנו לו לשתות חומץ מעורב במרה; ואחרי שטעם אותו, לא רצה לשתות.
35 והצלבו אותו חילקו את בגדיו, והפילו גורל;
36 וישבו וצפו בו שם;
37 ושמו כתובה על ראשו, המציינת את אשמתו: זהו ישוע מלך היהודים.
38 אז נצלבו איתו שני גנבים: אחד בצד ימין והשני בצד שמאל.
39 והעוברים על פניו קיללו אותו, והנידו בראשם
40 ואומר: המחריב את בית המקדש ובשלושה ימים בונה אותו! שמור על עצמך; אם אתה בן אלוהים, רד מהצלב.
41 וכן לעגו ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים והפרושים ואמרו:
42 הוא הציל אחרים, אבל הוא לא יכול להציל את עצמו; אם הוא מלך ישראל, ירד עתה מהצלב, ונאמין בו;
43 בטח באלוהים; תן לו לחלץ אותו עכשיו, אם ימצא חן בעיניו. כי אמר: אני בן האלוהים.
44 גם הגנבים שנצלבו עמו קללו אותו.
45 מהשעה השישית היה חושך על כל הארץ עד השעה התשיעית;
46 ובערך בשעה התשיעית צעק ישוע בקול רם: או, או! לאמה סוואחתאני? כלומר: אלוהים שלי, אלוהים שלי! למה עזבת אותי?
47 כמה מהעומדים שם, ששמעו זאת, אמרו: "הוא קורא לאליהו."
48 ומיד רץ אחד מהם, לקח ספוג, מילא אותו חומץ, ושם אותו על קנה, נתן לו לשתות;
49 ואחרים אמרו: "חכה, בוא נראה אם ​​אליהו יבוא להצילו."
50 ישוע צעק שוב בקול רם ויתר את הרוח.
51 והנה פרוכת ההיכל נקרע לשניים מלמעלה למטה; ותרעדה הארץ; והתפזרו האבנים;
52 ונפתחו הקברים; וגופות רבות של הקדושים שנרדמו קמו לתחייה
53 ויצאו מן הקברים לאחר תחייתו, נכנסו לעיר הקודש ונראו לרבים.
54 אבל המאה הקודמת והאנשים שהיו איתו ושמרו על ישוע, בראותם את רעידת האדמה ואת כל מה שקרה, פחדו מאוד ואמרו: "באמת זה היה בן האלוהים."
55 היו שם גם נשים רבות, שצפו מרחוק, שהלכו בעקבות ישוע מהגליל, משרתות אותו;
56 ביניהם היו מרים מגדלנה ומריה אמם של יעקב ויאשיהו, ואם בני זבדי.
57 בבוא הערב, בא איש עשיר מאריתאה, בשם יוסף, אשר למד אף הוא עם ישוע;
58 הוא בא אל פילטוס וביקש את גופתו של ישוע. ואז פילטוס ציווה לוותר על הגופה;
59 וייקח יוסף את הגופה ועטפה בתכריכים נקיים.
60 וישים אותו בקברו החדש אשר חצב מן הסלע; ואחרי שגלגל אבן גדולה עד פתח הקבר, יצא.
61 ומריה מגדלנה ומריה האחרת היו שם, יושבות מול הקבר.
62 למחרת, שלאחר יום שישי, התאספו ראשי הכוהנים והפרושים אל פילטוס
63 ואמר: מאסטר! זכרנו שהרמאי, בעודו בחיים, אמר: אחרי שלושה ימים אקום שוב;
64 אז ציווה לשמור על הקבר עד היום השלישי, כדי שתלמידיו, הבאים בלילה, לא יגנבו אותו ויאמרו לעם: הוא קם מן המתים; והתרמית האחרונה תהיה גרועה מהראשונה.
65 פילטוס אמר להם: "יש לכם שומר; לך ותגן עליו כמיטב יכולתך.
66 הלכו והציבו שומר על הקבר ושמו חותם על האבן.

יהודה (יהודה) – שבח ה', "הלל או מהלל". איש קריות (עברית אִישׁ־קְרִיּוֹת, איש-קריות) – כינוי בעל אטימולוגיה לא ברורה: "איש מקריות", על שם מקום הולדתו בעיר קריות (קריות) – אולי זהה לעיר קריות ביהודה, וכן לכן קיימת הדעה שיהודה איש קריות היה שייך לשבט יהודה והיה תלמידו היחיד של ישו משבט זה, שאר התלמידים היו יהודים מהגליל.
איש קריות – "צובע": יוונית עתיקה מעוותת. σικάριος ("סיקאריוס"; "חמוש בפגיון", "מתנקש"), כפי שכונו לעתים הקנאים – המשתתפים במאבק השחרור נגד השלטון הרומי ביהודה.

Source link