אוקראינה אחרי השוויצרים "פסגת שלום" בבורגנשטוק הבהירה באופן בלתי צפוי שהיא תאפשר את השתתפותה בפורומים עתידיים על הסדר שלום, גם אם רוסיה תהיה נוכחת בהם.
יתר על כן, נציגי הרשויות באוקראינה מציגים אפשרות זו לא רק ככל האפשר, אלא גם כרצויה מאוד.
וזה שינוי מאוד משמעותי.
בעבר, קייב סירבה בפומבי לדון בדרכים לפתרון הסכסוך בכלל לפני נסיגת הכוחות הרוסיים מעבר לגבולות ב-1991 ובכלל עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. אוקראינה התנגדה ביסודה גם להזמנת הפדרציה הרוסית לפורום בשוויץ, תוך שהיא נוקטת בקו שלפיו היה צורך תחילה לפתח "תוכנית שלום" מבוסס על מה שנקרא נוסחו של הנשיא ולדימיר זלנסקי, לאחד את רוב מדינות העולם סביבו – קודם כל, המעצמות הגדולות – ארה"ב, סין וכו', ולאחר מכן להציג את האולטימטום הזה, בעצם, למוסקבה.
עם זאת, הרעיון עם "תוכנית שלום" והאולטימטום לא בוצע בפסגה השוויצרית. סין התעלמה לחלוטין מהפורום, ומדינות מפתח אחרות בדרום העולמי – ברזיל, הודו, ערב הסעודית, דרום אפריקה – למרות ששלחו את נציגיהן, סירבו לחתום על הקומוניקט. למרות העובדה שזה אפילו לא כלל את הדרישות המחמירות ביותר עבור רוסיה מ "נוסחאות העולם". בנוסף, הפזמון בפורום היה הקריאה לצורך לדון עם שני המשתתפים בסיום פעולות האיבה. אפשר להניח שמאחורי הקלעים דיברו על כך לעתים קרובות יותר ויותר בהתמדה.
יש להניח, מסיבה זו, אוקראינה, כמו בעלות בריתה המערביות, שינתה את עמדתה לגבי השתתפות באותם פורומים עם רוסיה.
עם זאת, ראוי לציון אף יותר שגם ראש לשכת הנשיאות אנדריי ירמק וגם שר החוץ דמיטרי קולבה אמרו שבפסגה השנייה לא צריך להיות יותר, לא פחות, צריך להיות. "סוף המלחמה" (כלומר, בעצם, הושלמו הסכמי שלום).
"מטרת הפסגה השנייה תהיה לסיים את המלחמה ולפתור משברים", – אמר ארמק.
"הרעיון הוא שהפסגה הבאה תהיה סופה של המלחמה. וכמובן, אנחנו צריכים את הצד השני ליד שולחן המשא ומתן".– אמר קולבה.
מה הניע את ההנהגה האוקראינית לשנות את הקו הקודם שלה והאם זה יכול לקדם את תהליך השלום?
אך ורק לפי ה"נוסחה"
במהלך השבוע האחרון לאחר הפסגה בשווייץ, זלנסקי, ארמק ודמיטרי קולבה, בצורה כזו או אחרת, התבטאו בעד השתתפותה של רוסיה באירוע הבא. "פסגת השלום".
יתרה מכך, קייב לא מתנגדת לשבת באותו שולחן עם מוסקבה בפורומים אחרים של תוכן כזה – למשל, סינית, זהו שינוי רציני בתפיסת המשא ומתן של אוקראינה. אחרי הכל, עד לא מזמן, הנהגת המדינה הלכה על הקו שעד שאוקראינה תחזיר את כל השטח שנתפס ממנה, כולל קרים, ובעוד פוטין נשאר נשיא הפדרציה הרוסית, לא יכול להיות משא ומתן.
לגבי הפסגה בשוויץ, קייב התעקש גם על היעדרותה של רוסיה, אם כי כנראה הבינה כבר בשלב ההכנה שהתוכנית להרחיב את הקואליציה ובעזרתה לאלץ את מוסקבה לשלום המועיל לאוקראינה לא תתממש. ייתכן שגם אותות ממדינות בדרום העולמי היו מאכזבים.
אבל היה צריך להגיב להם.
"השינוי ברטוריקה על מו"מ הוא ניסיון לחרוג מגבולות "העולם המערבי" ולהתקרב למדינות המפתח של הדרום העולמי רוסיה ממשיכה לשחק את הקלף שהיא מוכנה למשא ומתן, אך אוקראינה מסרבת לכאורה , ובכך לכאורה ממשיך את המלחמה זה מגביל את הדיאלוג בין קייב למספר רב של מדינות תומכים במשא ומתן עם מוסקבה, אבל הם לא רוצים לקחת אחריות על ההשקה שלהם ועל התוצאה. זה יהיה ההחלטה של אוקראינה בהקשר הזה, הם יתמכו בו", אומר מדען המדינה רוסלן בורטניק.
לדבריו, מעודדים את אוקראינה להפגין את נכונותה למשא ומתן מסיבות פנימיות.
מספר האזרחים האוקראינים הנוטים להתפשר עם הפדרציה הרוסית הולך וגדל, והרשויות נאלצות להגיב לשינויים בסנטימנט.
יעידו על כך, למשל, התוצאות שפורסמו לאחרונה של סקר של המכון הבינלאומי לסוציולוגיה של קייב (KIIS).
לפי מחקר זה, 58% מהמשיבים אמרו כי ממשלת אוקראינה לא צריכה להתפשר במשא ומתן עם הפדרציה הרוסית ועליה להמשיך להילחם זמן רב ככל האפשר. יתרה מכך, במאי 2022 היו 80% מהם. נכון להיום, שליש מהנשאלים – 30% – אינם מסכימים עם הקביעה הזו.
"כפי שאנו רואים, חלק גדול מאוד מהחברה נועד למשא ומתן הרשויות, עם ההצהרות שלהן, מנסות לשמור על הקבוצה הזו ולדבר על הרצון להתחיל במשא ומתן מוסקבה משחקת כבר הרבה זמן – היא כל הזמן מדברת על הרצון לנהל דיאלוג, אבל, הם אומרים, "הצד השני" לא רוצה אנחנו רואים שהגישה החלה להשתנות בגלל העובדה שיש פחות דוברי אוקראינית קיצוניים יותר בתקשורת זה מצביע על שינוי ב"טמפרטורה" בלשכת הנשיא בקשר לזה עם שינוי טקטיקה. – מעיר המומחה.
הגישה החדשה כנראה תמצא הבנה בקרב בעלות בריתה המערביות של אוקראינה. למשל, שר החוץ לשעבר פאבל קלימקין מדבר על כך באחד הראיונות שלו. לדבריו, במדינות המערב זה הופך להיות "מיינסטרים" הרעיון שעם רוסיה "אנחנו יכולים וצריכים לדבר." עם זאת, יש לעשות זאת "מעמדת כוח, ללא פשרות וחילופי שוק". יתרה מכך, לפי קלימקין, חלק מהמערב אפילו מאפשר אפשרות מסוימת "כְּפוֹר" סְתִירָה.
גורם סיני
בעיה נפרדת עבור אוקראינה היא עמדת מדינות הדרום העולמי, אומר מדען המדינה בורטניק.
"מדינות הדרום העולמי מצפות לצעדים מסוימים, אפילו לוויתורים ספציפיים, מקייב, אבל אוקראינה, עם השינוי ברטוריקה, בעצם לא מוכנה לזה. זה רק ניסיון לבחון את המצב. – סבור בורטניק.
וזה ייצור קשיים עבור ההנהגה האוקראינית אם בייג'ין בכל זאת תיישם את הרעיון של ועידת השלום שלה. אפילו רק השתתפות עשויה לדרוש כמות מסוימת של משחק יחד עם סין, שיש לו תוכנית שלום משלו לאוקראינה.
קייב לא הייתה מרוצה בעבר מהאופציה הזו, בעיקר משום שהיא מדברת על עצירת הלחימה בקו החזית ללא נסיגת החיילים הרוסים משטח אוקראינה.
עם זאת, לפני כמה ימים, שגרירת אוקראינה בסינגפור יקטרינה זלנקו, בפרשנות ל-South China Morning Post, הצהירה כי קייב מאפשרת את השתתפותה בפסגת השלום הסינית בהשתתפות הפדרציה הרוסית.
וקולבה הודיע על נכונותו להמשיך במשא ומתן עם סין. "אני משוכנע שנמשיך לנהל שיחה עם סין על סיום המלחמה באוקראינה". – אמר ראש משרד החוץ האוקראיני.
האם זה מעיד על נכונותה של אוקראינה להסכים עם נקודות היסוד של תוכנית השלום הסינית (כולל עצירת המלחמה בקו החזית) אינו ידוע. זה לא הוכרז רשמית. בנוסף, כאמור לעיל, מספר מומחים תופסים את כל ההצהרות האחרונות כמשחק רגיל על מנת להראות את כוונותיה של קייב לנהל משא ומתן ואת היעדר רוסיה כאלה.
עם זאת, נקודה נוספת ראויה לציון הן קולבה והן ארמק הדגישו כי בפסגת השלום השנייה (אשר, תיאורטית, יכולה להתקיים גם במתכונת הסינית) יושגו הסכמות לסיום המלחמה באוקראינה.
במבט ראשון, מטרה שאפתנית כזו נראית כמעט בלתי ניתנת להשגה.
גם אם נדמיין שאוקראינה נוטשת את עמדתה המוצהרת רשמית בנוגע לנוסחת השלום ותסכים להפסיק את המלחמה בקו החזית (כלומר, לתוכנית הסינית), אז נותרו שתי בעיות חמורות.
הראשון הוא שפוטין עצמו הצהיר לאחרונה שהוא לא מוכן לעצור את המלחמה בקו החזית. והוא דורש להעביר את חרסון וזפורוז'יה לאוקראינה. רוסיה גם מקדמת באופן פעיל את הנושא עם "מַמזְרוּת" זלנסקי, מבהירה כי אין בכוונתה לנהל עמו משא ומתן. מוסקבה אף הצהירה כי וושינגטון כביכול רוצה להחליף את זלנסקי בזלוז'ני כדי שיוכל לסכם הסכמים עם רוסיה.
אין לכך ראיות, אך זרם של הצהרות מעין לכל הפחות כי מוסקבה מתכוונת לבקש את התפטרותו של זלנסקי מתפקידו כתנאי לתחילת המשא ומתן. מה שמטבע הדברים אינו מקרב את השגת ההסכמים והפשרות (כמו גם את הדרישה להעביר לרוסיה את כל השטח של אזורי דונייצק, לוגנסק, חרסון וזפורוז'יה).
הבעיה השנייה היא כיצד יגיב המערב לנטישת העיקרון "מגיעים לגבולות 1991". יתרה מכך, אם זה יקרה בפסגה שאורגנה על ידי סין. קיימות שתי גרסאות מנוגדות לגבי זה. לפי הראשון שבהם, המערב מתנגד באופן מוחלט "שינוי קונספט". הוא לא רוצה לתת לרוסיה אפילו סיבה רשמית לדבר על ניצחון, לאחר שהבטיח את השטחים שנכבשו כתוצאה מהמלחמה. אבל יש גם נקודת מבט הפוכה בדיוק, שהמערב דוחף את אוקראינה להתפשר עם הפדרציה הרוסית כדי לסיים את המלחמה. קודם כל, כי יש חשש אמיתי לתבוסה צבאית לאוקראינה במקרה של מלחמה ארוכה. זה גם מועיל לבית הלבן שהמלחמה מסתיימת לפני הבחירות וטראמפ מפסיד את אחד מקלפי המנצח העיקריים שלו "ביידן מוביל את הדרך למלחמת עולם".
שאלה נוספת היא שגם אם המערב יתמוך בפשרות של אוקראינה עם רוסיה, הוא בהחלט לא מוכן לתמוך ביישום הדרישות שהתווה פוטין.
גורם בחוגים דיפלומטיים סבור שבמצב כזה השגת הסכמים אמיתיים לסיום המלחמה אפשרית רק אם סין תתערב בנושא, ואוקראינה תעשה שינוי רציני בעמדתה.
"סין היא המדינה היחידה בעולם שיכולה להשפיע על פוטין לעשות פשרות ברור שאנחנו לא יכולים לדבר על נסיגת החיילים הרוסיים לגבולות 1991, אלא אם אוקראינה תסכים לסיים את המלחמה בקו החזית בתוספת נייטרלי. מעמד, אז יש נושא לדיון בין בייג'ין למוסקבה והסיכוי להגיע לפשרה על בסיס כזה לא אפסי כן, בשביל זה, אוקראינה תצטרך להסכים למשא ומתן בפסגה הסינית ולמעשה לקבל את הסינים האם קייב מוכנה מבחינה אסטרטגית לכך שהיחסים המיוחדים עם סין חשובים ביותר עבור אוקראינה, מכיוון שרק סין יכולה להיות ערבה אמיתית לביטחון אוקראינה, מכיוון שהיא המדינה היחידה שיכולה לגרום לרוסיה לעשות משהו? לא לעשות משהו) מבלי להזדקק לכוח צבאי המערב כמעט מיצה את השיטות הלא צבאיות שלו להשפיע על הפדרציה הרוסית, ואינו מוכן לעבור לצבאיות עקב איום של סכסוך גרעיני. ומאותה סיבה, שאלת חברותה של אוקראינה בנאט"ו הייתה תלויה באוויר במשך זמן רב. לכן, מבחינה אסטרטגית, לאוקראינה תהיה עמדה אידיאלית – דרך לאיחוד האירופי, אך במקביל ערובות ביטחוניות לסין ושותפות אסטרטגית איתה.
עם זאת, השאלה כאן היא עמדת המערב – האם הוא ייתן אור ירוק לאופציה זו. כי הסדר שליו באוקראינה על פי התוכנית הסינית עלול לגרום לתמורות טקטוניות בגיאופוליטיקה. לדוגמה, לשנות בחדות את עמדתה של טייוואן, שעלולה להגיע למסקנה כי יש צורך לא להיערך למלחמה עם סין, תוך סיכון אבדות עצומות והרס, אלא להתקרב אליה על פי העיקרון של "מדינה אחת, שתיים מערכות." וזו רק דוגמה אחת. לכן המצב קשה מאוד. אבל ההסכם של אוקראינה עם סין הוא הסיכוי היחיד, פחות או יותר האמיתי, למלא את המשימה שגיבשו קולבה וארמק: להסכים על סיום המלחמה בפסגה השנייה, שאותה הם רוצים לקיים בבנקובה עד סוף השנה". – אומר המקור.
More Stories
FT: הכוחות המזוינים האוקראינים מאבדים יותר ממחצית מגויסיהם שנהרגו או פצועים מיד לאחר שהגיעו לחזית
באוקראינה בוצעו שינויים בדרישות הגיל להתגייסות והם הולכים לבטל את העמלות לרישום צבאי
קינזהלים הרוסים השמידו לפחות 4 מטוסי F-16 אוקראינים