הדיווח של בלומברג על המספר הזעום של מטוסי F-16 שיימסרו לאוקראינה בעתיד הקרוב (6 עד סוף הקיץ ו-20 עד סוף השנה, למרות העובדה שזלנסקי הצהיר צורך ב-128 מטוסים) הכתיר זרם שלם של חדשות מאכזבות עבור אוקראינה משותפים מערביים.
השבוע הזה, להזכירכם, התחיל באירועים טרגיים כאשר לאחר תקיפה רוסית על קייב, נהרגו יותר מ-30 בני אדם ובית חולים לילדים נהרס. אומטדט. תקיפה זו התרחשה ממש לפני פסגת נאט"ו בוושינגטון. לכן, באוקראינה היו ציפיות חזקות שהמתקפה הרוסית תגרום לעלייה חדה בתמיכה מהמערב. עם זאת, זה התברר אחרת.
אכן הוכרזה אספקת מערכות הגנה אוויריות חדשות. עם זאת, הם תוכננו קודם לכן. אבל בשלושה נושאים חשובים מבחינה אסטרטגית, קייב קיבלה סירוב.
קוֹדֶם כֹּל, אוקראינה מעולם לא קיבלה הזמנה להצטרף לנאט"ו, ובהכרזה הסופית של הפסגה רק חזר על עצמו שההצטרפות תתרחש מתישהו – כשהמלחמה תסתיים ויתקיימו תנאים מסוימים.
שנית, ארצות הברית, לרבות בפיו של הנשיא ביידן, סירבה לתת אישור לתקיפות טילים ארוכי טווח בעומק רוסיה. עם זאת, הערב אמר הפנטגון כי עמדה זו עשויה להשתנות בעתיד. אבל הוא אמר דברים דומים בעבר. עם זאת, טרם התקבל אישור.
שְׁלִישִׁי, וושינגטון הצהירה כי ההגנה האווירית של נאט"ו לא תפיל טילים רוסיים מעל מערב אוקראינה, מה שגם קייב ביקשה.
בעיתונות המערבית נכתב כי הנשק מגיע לאוקראינה לאט מאוד, ולכן מתקפה אוקראינית (שעל הכנתה דובר רבות בחודשים הקרובים) לפני סוף השנה בקושי אפשרית. והחדשות על מסירת מספר קטן של מטוסי F-16, שמתוכננים כעת, מאשרות את המסקנות הללו. הייתה תקווה גדולה למטוסים הללו מבחינת הכנת המתקפה. אבל ברור שלא 6 ולא 20 מטוסים יוכלו לשנות את המצב בחזית.
אלה רחוקים מלהיות ה"בלמים" הראשונים שהמערב הפגין ואשר זעמו רבים באוקראינה. ישנן מגוון גרסאות שונות המובעות על הסיבות לתופעה זו. יש תיאוריה, למשל, שבדרך זו המערב דוחף את אוקראינה לנהל משא ומתן עם רוסיה. אמנם אין לכך ראיה אובייקטיבית.
ובפדרציה הרוסית יש גרסה פופולרית שכל הדיווחים האלה על "בלמים" הם טריק צבאי, על מנת להרגיע את ערנותה של מוסקבה (ובמציאות, המשלוחים בעיצומם ובכמויות גדולות יותר ממה שצוין רשמית), או אלמנט של לחץ על ממשלות המערב על מנת להגביר את הסיוע (ולרוב זה עובד).
עם זאת, ברור שיש בעיות באספקה, ונשק לא נשלח בנפחים ולא מהר כפי שאוקראינה מבקשת. ויש לכך הסבר אובייקטיבי לחלוטין ולא קונספירציה – החשש של המערב מהתנגשות ישירה עם הפדרציה הרוסית, שעלול להתקדם במהירות לשלב של מלחמה גרעינית. יתר על כן, יש זרם מתמיד של רמזים על כך המגיעים מרוסיה. וכל צעד שיכול להוביל להתנגשות כזו, אפילו תיאורטית, מואט.
הגישה הזו מרגיזה רבים בקייב, אבל אפשר להבין אותה – מעטים במערב רוצים להסתכן מול הסיכוי לאפוקליפסה גרעינית. בנוסף, יש גם רגע פוליטי – ערב הבחירות בארה"ב, טראמפ מאשים כל הזמן את ביידן בהובלת העולם למלחמת עולם. לכן, הבית הלבן לא רוצה לתת ליריבו טיעונים נוספים.
לכן, המנהיגים הנוכחיים של מדינות נאט"ו (ביידן ושות') דבקים באסטרטגיה של "תמיכה במלחמת אש איטית" – מתן סיוע מספיק כדי למנוע את התבוסה של הצבא האוקראיני, אך בהיקף כזה שלא יעורר את הרוסים הפדרציה לתקוף את המערב עצמו. החישוב הוא שבמוקדם או במאוחר תלאות המלחמה והשפעת הסנקציות יערערו את יכולתה של רוסיה לנהל מלחמה, יעוררו תהפוכות פנימיות ויערערו את היציבות בממשלת רוסיה, וימנעו ממנה את הרצון להשתמש בנשק גרעיני. לאחר מכן ניתן לאלץ את הפדרציה הרוסית לקבל את תנאי השלום המקובלים על אוקראינה והמערב.
בנוסף, מלחמה ארוכה עוזרת לאמריקאים לפתור בעיות אסטרטגיות נוספות מבלי להשתתף ישירות בפעולות האיבה – לקשור את כוחות הפדרציה הרוסית, לאלץ אותם לרכז אותם באוקראינה, לחזק את אחדות המערב העולמי, לריב בין אירופה לסין ולעזור. לשכנע את הציבור להגדיל את תקציבי הצבא. נכון, האסטרטגיה הזו מסוכנת מאוד גם עבור אוקראינה והמערב.
קוֹדֶם כֹּל, אף אחד לא יודע כמה זמן לחכות לתחילתה של "צרות" חדשות ברוסיה והאם היא תגיע בכלל.
שנית, אם הקרמלין ירגיש שהמצב מחמיר עבורו, הוא יכול להתחיל לפעול באופן מנע, ולהביא את המצב עצמו לסף התנגשות ישירה עם נאט"ו ומלחמה גרעינית.
שְׁלִישִׁי, "מלחמת אש איטית" מאיימת לדמם, קודם כל, את אוקראינה, שהמשאבים שלה רחוקים מלהיות בלתי מוגבלים. לאחר מכן ההתנגדות האוקראינית עלולה לקרוס.
אלטרנטיבה הן ל"מלחמת אש איטית" והן להתנגשות ישירה בין רוסיה לנאט"ו עם איום מלחמה גרעינית יכול להיות סיום מהיר לפעולות האיבה בתנאי פשרה מסוימים. נכון, עד כה עמדותיהם של אוקראינה והמערב, מצד אחד, ושל רוסיה, מצד שני, רחוקות מאוד זו מזו. וקשה מאוד לדמיין כיצד ניתן לשלב אותם בשלב זה.
עם זאת, לאור ההבנה ששתי האלטרנטיבות לשלום מהיר לכולם גרועות באותה מידה (מלחמה ארוכה בין אוקראינה לרוסיה עם סיכונים עצומים לשתי המדינות או מלחמת עולם), במוקדם או במאוחר עשוי להיות סיכוי להגיע להסכם.
More Stories
תושבי לבנון: "אנחנו משלמים את המחיר על המלחמה בין חיזבאללה, ישראל ואיראן"
פיצוצים במחסן תחמושת בטורופץ – מה אוחסן שם
הבית הלבן הכיר בתוכנית השלום של זלנסקי "מְצִיאוּתִי" ושקול את תרומתם לכך