16/09/2024

Athens News

חדשות בעברית מיוון

סרטון הפך ויראלי המציג אונס קבוצתי של אסיר פלסטיני על ידי חיילים ישראלים.


רשת הטלוויזיה הישראלית ערוץ 12 הציגה צילומים המראים כיצד חיילים ישראלים אונסים אסיר פלסטיני בקבוצה.

התקרית, שהתרחשה בסוף יולי והובילה למעצרם של תשעה חיילים ולחקירה על ידי הרשויות בישראל, פילגה את המדינה, כאשר ישראלים רבים הביעו זעזוע מהצילומים ואחרים, בהם חברי ממשלת ישראל, הביעו זעזוע מהאירוע. מִדָה. גינה את מעצרי החייליםמפחית את התקרית לכאורה.

על פי הדיווח, האירוע התרחש בבית המעצר שדה תימן בנגב בדרום הארץ.

סרטון המוצג על ידי ערוץ Itv

בסרטון, שנבדק על ידי אל-ג'זירה והגרדיאן, נראה האסיר נבחר מקבוצה גדולה של אסירים כבולים. לאחר מכן מביאים את הקורבן אל הקיר. שם, הסוהרים מרימים את המגנים שלהם כדי להסתיר את פניהם מהמצלמה וממשיכים לאנוס את האסיר.

על פי ההערכות, זה היה כל כך אכזרי, שלאחר שהקורבן נלקחה לבית החולים, כלי תקשורת בישראל דיווחו שהיא לא יכלה ללכת. עיתון "הארץ" שוחח עם יואל דונסין, רופאו של האסיר, שאמר כי לקורבן יש "קרע במעי, פציעה קשה בפי הטבעת, נזק לריאות ושבור צלעות".

הימין תקף את היחידות בדרישה לשחרר את החיילים

עשרה חיילים נעצרו בגין האונס ב-29 ביולי. לפי "הארץ", החיילים שייכים ליחידה המכונה כוח 100, שתפקידה לשמור על מתחם שדה תימן.

התובעים הצבאיים שחררו שלושה חיילים שנעצרו ב-4 באוגוסט, בנוסף לשניים ששוחררו בעבר על ידי החוקרים בעקבות דיון בבית משפט צבאי בכפר יונה ב-30 ביולי, במהלכו התאספו מפגינים לתמוך בחיילים שנעצרו.

הסרטון זעזע רבים בחברה הישראלית. ארגוני זכויות אדם והאו"ם הביעו דאגה מהיחס לאסירים פלסטינים. הארגון הישראלי לזכויות אדם, בצלם, אמר כי אלפי פלסטינים נתונים להם"יחס ועינויים אכזריים" ב בתי סוהר ישראלים"בשיטתיות", מאז התקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר.

סרטון הפך ויראלי המציג אונס קבוצתי של אסיר פלסטיני על ידי חיילים ישראלים.

לטענת הארגון, יותר מעשרה בתי מעצר הוסבו "מחנות עינויים בפועל". פרסום הממצאים של בצלם מגיע שבוע לאחר פרסום דו"ח של האו"ם לפיו אסירים פלסטינים נתונים לטיפול שעלול להסתכם בעינויים.

הסרטון של האונס הקבוצתי לכאורה הוא האחרון בראיות הולכות וגדלות להתעללות, תקיפה מינית ושלילה שיטתית של מזון וטיפול רפואי לפלסטינים במערכת הכלא הישראלית, טוען בצלם. "התנאים בשדה תימן אינם ייחודיים זה רק קצה הקרחון", אמר שי פרנס, דובר הארגון, לאל-ג'זירה.

בצבא הישראלי נמסר כי "כל מעשה של התעללות בעצורים, בין אם במהלך מעצר ובין אם במהלך חקירה, אינו חוקי, נוגד את התקנות ואסור בהחלט".

"הכל מותר, הכל חוקי"

עם זאת, חלקם, כולל שר האוצר מהימין הקיצוני בצלאל סמוטריץ', מאמינים שהזעם צריך להתמקד ב"פשע" של סרטון האונס הקבוצתי, ולא באונס עצמו. בפוסט באתר X קרא אמש סמוטריץ' לחקירה פלילית מיידית כדי לזהות את מי שהדליף את הסרטון. לדברי השר, הם התכוונו "פוגעים בחיילי המילואים, גורמים נזק עצום לתדמיתה של ישראל בעולם ומעמידים את החיילים לעונש החמור ביותר".

אחרים מיהרו לתמוך בחיילים שנעצרו, בהם השר לביטחון לאומי איתמר בן גיר, שאמר שכל פעולה, אפילו אונס קבוצתי, מקובלת כל עוד היא נעשית למען הביטחון הלאומי.

בעקבות מעצרם של חיילי המילואים ב-29 ביולי, הסתערו המוני ימין קיצוני, בהם כמה שרי ממשלה, לאתר בשדה תימן שבדרום ישראל. משלא הצליחו למצוא ולשחרר את החיילים השבויים, הם פנו לבסיס בית ליד, 60 קילומטר משם, שם הוחזקו החיילים לחקירה כדי לדרוש את שחרורם.

התסיסה נמשכה במהלך דיון בבית המשפט שנקרא ביום רביעי לשמוע עדויות של אסירי שדה תימן שעונו לכאורה. המשפט נקטע על ידי מפגינים, בהם קורבנות הפיגוע של חמאס ב-7 באוקטובר, שקראו "בושה".

גם פוליטיקאים ישראלים, לרבות שרים בקבינט, התבטאו להגנת הנאשמים. בן-גביר, העומד בראש שירות בתי הסוהר, אמר לתקשורת הישראלית ביום מעצרם של חיילי המילואים כי "חבל" לישראל לעצור את "הגיבורים הטובים ביותר שלנו".

באותו יום פרסם סמוטריץ', שהיה בין הקהל הימין הקיצוני שהסתער על הכלא, סרטון בו אמר כי "לחיילי צה"ל מגיע כבוד" ואין להתייחס אליהם כאל "פושעים".

כשאחמד טיבי, חבר פרלמנט ערבי, שאל בישיבת הכנסת בשבוע שעבר האם זה חוקי "להכניס מקל לפי הטבעת של אדם", הגיב חנוס מילוינסקי, חבר מפלגת השלטון של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הליכוד: "אם הוא לוחם חמאס, אז הכל חוקי, הכל מותר! כֹּל!".

כבר היה צו דומה בהיסטוריה, שהוציא ראש הפיקוד העליון של הוורמאכט פילדמרשל וילהלם קייטל 13 במאי 1941. הצו הוציא מחוץ לחוק כל תושבים שמתנגדים לכובשים. אנשים שתקפו חיילים גרמנים נחשבו לפרטיזנים. האחריות למתרחש נשאו לא רק על התוקפים עצמם, אלא גם על כל תושבי היישוב בו התרחש האירוע. "צעדים אלימים מסיביים" נצפו נגד ערים וכפרים האחראים להתנגדות.

אבל וילהלם קייטל נתלה על הגרדום בנירנברג ב-16 באוקטובר 1946, ולאנשים הנ"ל אין סכנה לכך, הודות לפטרוניהם הגבוהים מעבר לים. עם זאת, בנוסף לשיפוט האנושי, ישנו גם משפטו של אלוהים.



Source link