"הצעות שלום" פוטין: מה המשמעות שלהם, ומה יבוא בעקבותיהם

הצהרת פוטין מ "הצעות שלום" (במיוחד, עם התנאי של העברת חרסון וזפורוז'יה לרוסיה) נדחתה צפויה על ידי אוקראינה וזכתה לביקורת במערב כבלתי מקובלת לחלוטין.

אך נשאלת השאלה – מדוע זה נעשה והאם יהיו לכך השלכות מעשיות? במהלך הימים האחרונים הועלו מספר הסברים.

1. זהו מהלך טקטי ערב הפסגה בשוויץ על מנת לקטוע את סדר היום שלה, כמו גם להראות את נכונותו של פוטין למשא ומתן, אם כי עם תנאי פתיחה מנופחים. כלומר, על פי העיקרון "הם רוצים את גבולות 1991, אנחנו רוצים את גבולות האזורים, נסכים לעצור את המלחמה בקו החזית". בנוסף, הדרישה לגבולות אזוריים עשויה להיות ניסיון של הפדרציה הרוסית להעביר את הסכסוך הרוסי-אוקראיני לפורמט של "סכסוך טריטוריאלי רגיל" ("הם רואים במריופול ובקרים שלהם, ואנחנו רואים בזפורוז'יה וחרסון שלנו") .

2. זוהי הכנה להסלמה רצינית. בצורת או מתקפה רחבת היקף בחזית באוקראינה, או הצבת אולטימטום כלשהו למערב בנוגע לחציית "הקווים האדומים" הבאים (לדוגמה, לאחר העברה צפויה של מטוסי F-16 , במיוחד אם הם ממריאים לבצע משימות לחימה משדות תעופה במדינות נאט"ו). במילים אחרות, "הצעות השלום" הללו מוצעות לא להתקבל, אלא להידחות. מקבילים נמשכים לדרישות הפדרציה הרוסית ערב הפלישה: לנאט"ו ולארצות הברית – לא לקחת את אוקראינה לברית (דצמבר 2021), לאוקראינה – להעביר את כל השטח של אזורי דונייצק ולוגנסק ל-"LPR" (פברואר 2022). "יש פיתוי לדמיין שמוסקבה פשוט מציגה עמדת מו"מ מנופחת כדי להשיק את תהליך השלום בתנאים שלה, אולם, כמו בפעם הקודמת (בשנים 2021-2022 – עורך), התנאים הללו לא נכנסים למשא ומתן. לפיכך, סביר הרבה יותר שמה שפוטין מציג כהצעת השלום שלו יקדים הסלמה והתרחבות חדשה של המלחמה", כותב מומחה מרכז קרנגי, אלכסנדר באונוב.

3. הקרמלין אינו מתכנן תנועות פתאומיות כרגע, אך בהצבת תנאיו הוא מפגין בפני קייב והמערב את נכונותו להילחם "כל זמן שיידרש", עד למיצוי המוחלט של אוקראינה. כלומר, להמשיך לנוע באיטיות מכפר לכפר, להכות במקביל בתשתית ולחכות עד למיצוי משאב הגיוס והרצון להתנגד של אוקראינה. לכן, "קבל את התנאים עכשיו, אחרת זה יהיה אפילו יותר גרוע מאוחר יותר."

עם זאת, הצבת רף כה גבוה מהווה גם סיכון עבור פוטין. הפלישה בפברואר 2022, שקדמו לה "הצעות שלום" דומות במהותן, לא התנהלה על פי תוכנית הקרמלין, וכבר במרץ-אפריל פוטין היה מוכן לחתום על הסכמי איסטנבול על מנת לסיים במהירות את המלחמה על ידי נסיגת צבא רוסי מרוב השטחים הכבושים.

ואם כעת הציפיות לפריצת דרך בחזית (אם יש לקרמלין כאלה) לא יתגשמו, ופוטין יצטרך לשאת ולתת על תנאים אחרים להפסקת אש, אז זה יהיה לאחר שהציג דרישות ספציפיות לזפורוז'יה, חרסון ועוד. נקודות (שצמצמו בצורה חדה את מרחב התמרון), בהחלט לא ייראו לו כמו ניצחון. במיוחד בהתחשב בכך שהצעותיו של פוטין מלוות בפדרציה הרוסית במסע הסברה שיוצר ציפיות מנופחות לניצחונות עתידיים, עד וכולל "צעדה על אודסה". ואם המציאות תתברר כשונה, אז ההשפעה עשויה להיות דומה לזו שהייתה מנופחת הציפיות מ"כניסת הכוחות המזוינים של אוקראינה לקרים" על החברה האוקראינית. או זה שנצפתה ברוסיה עצמה עד סוף 2022 עקב ציפיות לא ממומשות באופן קיצוני באוקראינה.

כמו כן, הצעותיו של פוטין סותרות את תוכנית השלום של סין ויוזמות דומות של מדינות גדולות אחרות ב"דרום הגלובלי", שחושפות את סיום המלחמה בקו החזית. זה נותן לאוקראינה את ההזדמנות לבצע משחק נגד המסוכן לרוסיה, לבוא עם יוזמה להפסקת אש לאורך קו החזית, ובכך לנסות לנצח את "הדרום הגלובלי" לצידה (אם כי קייב עדיין לא עשתה זאת. הפגינו נכונות לכך).

בנוסף, קביעת התנאים של פוטין שאינם מקובלים בעליל על קייב מעודדת את המערב לא לקוות לפשרות או להסכמות עמו, אלא להגביר את אספקת הנשק וסיוע אחר לאוקראינה.

אילו פוטין עצמו היה מציע, כתנאי למשא ומתן, להפסיק את המלחמה בקו החזית ולא היה דורש להעביר אליו שטחים שאינם בשליטת הפדרציה הרוסית, ניתן היה לתמוך בכך באופן מיידי על ידי מדינות "דרום עולמי", ורבים גם במערב. אבל הוא החליט "לקחת את המקסימום". או להיות בביטחון מלא שיש לו מספיק כוח כדי להשיג את מטרותיו באמצעים צבאיים. או להאמין שגם אם ייכשל, אז רוסיה תתמוך בכל החלטה שלו בתום המלחמה, גם אם זה לא עולה בקנה אחד עם התנאים שהשמיע בפומבי.

ייתכן שדעת המחבר לא תשקף את דעת העורכים.

Source link