"הבעיה הגדולה ביותר של קיריאקוס מיצוטקיס כרגע היא שאין אלכסיס ציפראס מולו", – אומר העיתונאי היווני הידוע Lefteris T. Charalambopoulos. אנו מבססים את נקודת המבט שלנו בפרסום זה.
"אם משהו הוא הבעיה הכי גדולה עבור קיריאקוס מיצוטקיס כרגע, זה שאין לו את אלכסיס ציפראס מולו. במילים אחרות, אין לו פוליטיקאי איתו הוא רגיל לסכסוך כבר כמעט 8 שנים. בלי ציפראס, לראש הממשלה, למעשה, אין עם מי לדון ולהסתכסך.
וזו בעיה פוליטית אמיתית לראש הממשלה ולממשלה. כי יהיה לו קשה לנווט. אני לא כותב את זה מתוך מוזרות. אני יודע ש"היגיון הישר" אומר שאתה חזק יותר כשאין לך יריב.
אני גם מבין שלפחות על פני השטח, ממשלת קיריאקוס מיצוטקיס וה-ND נמצאת במצב הכי מאושר שאפשר להעלות על הדעת. הסיבה לכך היא שלא זו בלבד שהיא נבחרה מחדש, אלא שהיא שמרה על מרחק כה גדול מהאופוזיציה, שלמשך זמן מה נראה שהיא בלתי ניתנת לערעור פוליטית.
מעולם ביוון לא היה פער אלקטורלי כה גדול בין שתי המפלגות הראשונות. ההבדל, שאם היו מתקיימות בחירות כעת, היה גדול עוד יותר אם נסתכל על התופעות המתפוררות משהו שכבר נרשמות ב-SYRIZA בחיפושיה אחר דרך קדימה למחרת.
יתרה מכך, בעוד שממשלות באופן מסורתי היו תחת לחץ מצד כוחות אידיאולוגיים מנוגדים, כלומר. כוחות ימין ומרכז-ימין מכוחות שמאל ומרכז-שמאל, ולהיפך, כאן הממשלה כנראה נתונה יותר ללחץ מצד הימין, וניתן לראות באלמנט הזה אף מחזק את מעמדה.
רק אני רוצה להתעקש שכל המצב הזה הוא בעצם מטרד לממשלה, גורם שגורם למבוכה ואפילו לחרדה. כי ממשלות תמיד "מוכנות" להגיב לביקורת פוליטית ולאופוזיציה פוליטית.
במילים אחרות, הם רגילים להגיב לאופוזיציה, להגיד לה: "היית עושה יותר גרוע" או "ראינו איך עשית את זה", ליצור אויבים ומתנגדים, לייחס ביקורת על ההתנגדות ל"אובססיות אידיאולוגיות", לערב. בהאשמות הדדיות.
עכשיו זה נעלם. האופוזיציה נחלשת ולעיתים אין לה אפילו רפלקסים אלמנטריים למצב את עצמה ביחס להחלטות ויוזמות הממשלה. זה לא אומר שהממשלה לא זוכה לביקורת על פעילותה ומדיניותה. אבל הוא נחשף אליו מהצד של החברה, עם כל הסתירות הנובעות מכך.
ברור שגם ממשלות נמצאות ב"דיאלוג" עם (או אפילו בקונפליקט) עם החברה. אבל במידה רבה הסיבה לכך היא שהדינמיקה החברתית מתווכת פוליטית. כלומר, הם הופכים לשיח אופוזיציוני, לדמויות סקרים, ליוזמות פוליטיות הפוכות. אחרת, לא בטוח שהממשלה באמת יכולה להגיב או להגיב למה ששולט בחברה. מכאן נובע שהיא עשויה להעדיף, למשל, להתייחס לחששות מ"ימין" ולא מ"שמאל".
עם זאת, כאשר הדינמיקה החברתית נשארת "לא מתורגמת" לשפה פוליטית ואינה מיוצגת על ידי האופוזיציה, היא מסתכנת שלא ללבוש צורה מעוצבת או ללבוש צורה של צבירת אנרגיה שעלולה להוביל לפיצוץ חברתי.
ושוב, אם לא יהיה תיווך פוליטי, אז לא בטוח שכעס או זעם ישפיעו. שכן אין מנגנון להפוך את הדינמיקה החברתית לסוכן השינוי הפוליטי.
פוליטיקה מעצם טבעה היא תהליך שהוא גם דיאלוגי וגם עימות, אנטגוניסטי. ממשלות ללא אופוזיציה הן, בין אם הן רוצות להודות בכך ובין אם לא, ממשלות ללא מצפן".
More Stories
תקשורת טורקית על ביקורו של ק. מיצוטקיס: "הוא ידון עם ארדואן בסוגיית חלוקת העושר של מזרח הים התיכון"
משרד החוץ של אוקראינה השתמש באווטאר בינה מלאכותית של אשת מולאטה כדובר
קייב: "רוסיה יכולה לפגוע באתונה תוך עשר דקות "עם פגיון" – תן לנו הגנה אווירית כדי למנוע את זה"