ב-1981, כשתיאו מראגוס ביים את הקומדיה הנוקבת ללמד את הילד שלי לכתוב, יוון, ואיתה מערכת החינוך שלה, נעה בין שתי תקופות: בזמן שהיינו בלב העידן הפוסט-קומוניסטי, המדינה והמוסדות ניסו איזון בין המורשת האסתטית של הדיקטטורה של אפריל לבין הרדיקליות של העידן החדש.
הסרט, העוקב אחר הדי טראומה שלאחר מלחמת האזרחים בכפר קטן בארקדיה לרגל הקמת אנדרטה לזכר ההרוגים במהלך הכיבוש, יוצג סוף סוף ערב עלייתו של PASOK לשלטון. בעוד כמה חודשים הכל ישתנה.
בסביבה הפוליטית-חברתית חסרת התקדים והמעט סוריאליסטית הזו יכולה לבוא לידי ביטוי האבולוציה של האופן שבו מכוסה יום הפוליטכני בחינוך התיכוני. זוהי תקופה ארוכה, אך לא תמיד פשוטה עם מאפיינים וסתירות משלה, שכן, כפי שמציין ואנג'ליס קרמנולקיס, פרופסור להיסטוריה מודרנית באוניברסיטת אתונה, כיאה, חגיגת "היום הפוליטכני", בניגוד לשני ימי נישואין לאומיים. (25 במרץ ו-28 באוקטובר), אורגן "מלמטה": "חגיגת יום השנה לא הובטחה בשום צו רשמי, ויישומה לא קנה שום פרוטוקול, לא דוקסולוגיה, שום מצעד שיטיל תפקיד דומיננטי ל- ההנהגה הפוליטית".
חוגגים "שינוי"
"יום הפוליטכניון" הוכרז לראשונה כחופשת בית ספר רשמית וחגיגה כמה שבועות לאחר עליית PASOK לשלטון. החוזר המקביל הוצא על ידי שר החינוך לפטריס וריבאקיס ב-12 בנובמבר 1981, עוד לפני שממשלתו החדשה של אנדריאס פאפנדראו קיבלה הצבעת אמון בפרלמנט, אומר עורך הדין קונסטנטינוס ריגוס. מחקר זה נובע מהרצון העז של PASOK לשקף את השינויים הפוליטיים האחרונים שהתרחשו ב-18 באוקטובר ואת חגיגת המכון הפוליטכני.
אבל מה קרה לפני 1981? החוזר המקביל של שר החינוך דאז, פנאיוטיס צפוס (17/11/1975) קבע כי "לא יתקיימו אירועים בבתי ספר תיכוניים ובתי ספר יסודיים", ובבתי ספר תיכוניים הותר לנאום בן שעה בלבד של מחנכת הכיתה. "סטודנטים", מדגישים קונסטנטינוס ריגוס ושותפתו אפרודיטה ג'ורגופולו, "רוצים להעניק מימד משלהם ליום השנה, שהם רואים בזכותם לחגוג, ושמרגש אותם יותר, ושנראה להם קרוב יותר מחגים לאומיים, שאותם הם רואים. לשקול חגיגה אופיינית מיושנת וממורמרת "יום הפוליטכניון"המורכבת מדקת דומיה ונאום חגיגי". נאומים רשמיים או חגיגות בית ספר של חצי יום הכלולים בתכנית המשרד הופכים לפעילויות, דיונים, היעדרויות והשתתפות בחגיגה ΕΦΕΕ". בפועל, כלומר בבתי ספר תיכוניים רבים ובעיקר בערים הגדולות, החלו לחגוג את חופשת הלימודים מוקדם מכפי שנקבע באופן רשמי.
אולם הלחץ בעד הקמת חופשת לימודים היה פעיל מאוד. בנובמבר 1975 פנה אנדראס פאפנדראו לממשלה בבקשה לאשר חקיקתית את 17 בנובמבר כיום בית ספר כללי וחינוך כללי. מיסוד חופשות בית הספר על ידי ממשלת PASOK הראשונה התקבל בהתלהבות. לדברי מר ריגו, העיתונות של אז ציינה כי לראשונה "יום הפוליטכניון" במספר בתי ספר הוא נחגג בחופשיות ובתוכן הולם, אך היו גם דיסוננס, אי ציות לפקודות הממשלה, מקרים של שיבוש אירועים וצנזורה. עם זאת, התוכן החדש של החג זוכה לגינוי על ידי עיתונים המקורבים לדמוקרטיה החדשה ולצעיריה (ΟΝΝΕΔ), המאשימים את הממשלה ואת המורים הנואמים בבתי הספר בהטיות ובקושרים את החג למסגרת אידיאולוגית מסוימת.
ספרי לימוד לא נוחים
פרופסור למחלקה להוראת היסטוריה באוניברסיטת תראקיה דמוקריטוס אנג'לוס פאליקידיס, במסגרת כנס שנערך לאחרונה ""יום הפוליטכניון" כהיסטוריה ציבורית", יחד עם עמיתו יאניס אוונגלו, בדק כיצד הוצגה מרד התלמידים בספרי היסטוריה של בתי ספר יסודיים, חטיבת ביניים ותיכוניים שנלמדו משנת 1975 ועד היום. מתוך אחד עשר ספרי הלימוד שפורסמו, שמונה מכילים קטעים או קישורים רלוונטיים.
"במבט ראשון", אומר מר פליקידיס, "ההתקוממות הפוליטכנית נעדרת מספרי הלימוד של השלב הראשון של התקופה הפוסט-עצמאית (1975-1981), אבל גם באלו שפורסמו לאחר מכן, יש הבדלים ניכרים בהתאם רמת בית הספר". כך, ספרי הלימוד הראשונים לבית הספר העל-יסודי, המכילים אזכורים להתקוממות במכון הפוליטכני ולמחאות הסטודנטים נגד דיקטטורה בכלל, יצאו לאור החל משנת הלימודים 1984/85, וספר הלימוד הראשון לבית הספר היסודי – בתחילת דרכו. שנות ה-90. "אירועי המרד במכון הפוליטכני מוצגים בהיקף מצומצם למדי, המעיד על חוסר רצונם של המחברים להתעמק בגורמים והשלכות של המרד ואף לחבר אותו עם הפרויקטים החברתיים הדומיננטיים באותה תקופה. לעומת זאת. לנרטיב המרכזי, המחברים מתבטאים בצורה חופשית יותר בציטוטים (מקורות כתובים ופיגורטיביים עם שינון), ויוצרים במקרים רבים "פרנרטיבים" ייחודיים. עם זאת, בכל מקרה, הרוב המכריע של מחברי בתי הספר דבקים בעמדה זהירה מאוד ומשתדלים לא להפר את האיזון השברירי בין הנרטיבים הציבוריים הסותרים של שתי התנועות הפוליטיות הדומיננטיות בחברה היוונית – הימין והשמאל. מסקנת המחקר היא כי הכללת אירועים פוליטכניים בהיסטוריה של בית הספר מתקדמת משלב ראשוני של שתיקה לתקופה של אזכור מהוסס, זהיר וממילא מוגבל. יחד עם זאת, לא ברור איזה סוג של זיכרון היסטורי הם מנסים ליצור בקרב דורות חדשים של תלמידי בית ספר.
אנו מודים למארגני הכנס "פוליטכני כהיסטוריה ציבורית", שנערך באוניברסיטת פנתיאון בין ה-2 ל-4 בנובמבר, ולדוברי המדור "יום פוליטכני בבית הספר".
More Stories
יוון חוגגת את יום הניצחון – תמונה ווידאו (נוסף)
בסימי, באנטיקירה ובאראצ'ובה החלו לעשן ברביקיו: היוונים חוגגים את חג הפסחא בקנה מידה גדול
היסטוריה ומסורות של חג הפסחא