כארבעה מיליון אוקראינים מצאו מקלט במדינות אירופה לאחר פלישה רוסית בקנה מידה מלא לארצם. האם האיחוד האירופי מעוניין להחזיר אותם הביתה? "האיחוד האירופי מבין: אוקראינה רוצה להחזיר את אנשיה לאחר המלחמה".
BB.LV מספרשכדי לקבל במהירות מספר כזה של פליטים מאוקראינה הלוחמת, 27 מדינות חברות באיחוד האירופי החליטו במרץ 2022 בדחיפות להחיל את הוראת ההגנה הזמנית, שנכנסה לתוקף לראשונה לאחר קבלתה ב-2001.
סטטוס הגנה זמני מספק לאזרחי אוקראינה גישה כמעט מיידית למערכת ההגנה הסוציאלית, לשוק העבודה, לדיור, לחינוך ולשירותי רפואה במדינה האירופית שחוננה עליהם.
שנה לאחר מכן, במרץ 2025, תוקף ההוראה פג, אז גם קייב וגם בריסל החלו לחשוב אילו הזדמנויות יש להציע לאוקראינים המתגוררים במדינות החברות באיחוד האירופי לאחר תאריך זה. אבל, כפי שהתברר, לאיחוד האירופי ולאוקראינה יש אינטרסים ועמדות שונות בעניין זה.
אוקראינה רוצה להחזיר פליטים. קייב מעוניינת שכמה שיותר אזרחים אוקראינים יחזרו הביתה בהקדם האפשרי – זה יתרום לשיקום המדינה. ולא אחרי תום המלחמה, אלא ממש עכשיו, בעוד פעולות האיבה נמשכות. היועץ של ראש לשכת נשיא אוקראינה סרגיי לשצ'נקו אף הציע למדינות האיחוד האירופי להפסיק לשלם סיוע סוציאלי לפליטים אוקראינים כדי להקל על חזרתם הביתה. ערוץ הטלוויזיה הגרמני ARD החליט לברר את עמדתו של נשיא אוקראינה על ידי שאלתו על כך, וקיבל את התשובה:
"עדיף אם גרמניה תעזור לאוקראינים על ידי מתן כסף לתקציב האוקראיני, ואז אוקראינה תחלק מחדש את הכסף הזה בהתאם למקום שבו האדם נמצא".
אולגה סטפנישינה, סגנית ראש הממשלה לאינטגרציה האירופית והאירו-אטלנטית, אמרה במהלך ביקורה בבריסל שהדיונים נמשכים בין אוקראינה לאיחוד האירופי לגבי סיכויי החזרה של אוקראינים למולדתם:
"זה נושא שקשה מאוד לדון בו. זו בהחלט לא העמדה הישירה של אוקראינה שהאוקראינים צריכים לחזור בחזרה, ולכן יש להפחית להם סיוע כלשהו – ממש לא".
דיונים לא פורמליים לגבי חלופות למעמד הגנה זמני של פליטים אוקראינים נמשכים הן במדינות החברות באיחוד האירופי והן ברמת האיחוד האירופי כולו. בסוף פברואר התקיימה ישיבה לא רשמית של מועצת האיחוד האירופי לענייני משפט ופנים, בה ציינה מזכירת המדינה הבלגית למקלט והגירה, ניקול דה מור:
"המלחמה באוקראינה רחוקה מסיום, אבל פוליטיקאים טובים חייבים להיות מוכנים לעתיד. גם אם אנחנו לא יודעים מה יהיה המצב במרץ 2025, עלינו להתכונן לתרחישים שונים – למען האינטרסים של חברינו באוקראינה ולמען האינטרסים של אנשים שעזבו את אוקראינה".
מנתוני מחקר שערכה סוכנות הפליטים של האו"ם עולה כי בקרב פליטים מבוגרים מאוקראינה, 86% היו נשים, מתוכם 84% בגיל העבודה. תוצאות סקר של סוכנות המקלט של האיחוד האירופי (EUAA), שפורסם באוקטובר 2023, הראו כי מבין ארבעת אלפים הפליטים האוקראינים שנבדקו, "יותר משתי חמישיות היו בעלי תואר שני או שווה ערך, לחמישית הייתה תואר ראשון, ול-4% היו תארים מתקדמים".
ויט נובוטני, חוקרת בכירה במרכז וילפריד מרטנס ללימודי אירופה, מציינת כי לפליטים אוקראינים באיחוד האירופי יש כישורים והשכלה מקצועית גבוהה יותר מהאוכלוסייה המקומית, ובהתחשב במאפיינים התרבותיים שלהם, הם נטמעים טוב ומהיר יותר מקבוצות פליטים אחרות, הפרסום ציטוט DW:
"בשילוב עם המחסור הגובר בכוח אדם באיחוד האירופי, האינטרס של מדינות אירופה להשאיר כאן עובדים אוקראינים ברור".
זסולט דרוואש, חוקר בכיר בצוות החשיבה בבריסל ברויגל, משוכנע באותו דבר – האיחוד האירופי ירוויח:
"לפליטים אוקראינים, שהם בעיקר נשים וילדים, יש סיכוי טוב להשתלב בהדרגה בשוק העבודה האירופי, כי התהליך הזה כבר התחיל. הילדים שלהם כבר הולכים לבתי ספר במדינות אירופה, רבים מהם יתחילו לרכוש כאן מקצועות שונים. לכן, מנקודת המבט של הסיכויים לכלכלה האירופית, זה יהיה חיובי מאוד אם הפליטים הללו יישארו".
עם זאת, הרצון של הרשויות האוקראיניות להחזיר את אזרחיהן הביתה מובן למדי – לאור המגמות הדמוגרפיות השליליות באוקראינה, שנצפו עוד לפני תחילתה של מלחמה בקנה מידה מלא, מציין זסולט דרוואש. קודם כל, אנחנו מדברים על הפחתת מספר האנשים בגיל העבודה:
"ואם, לאחר ההלם הגדול שגרמה המלחמה, כמה מיליוני אוקראינים לא יחזרו לארץ, זה יהיה אסון אמיתי עבור אוקראינה".
האיחוד האירופי מבין שאוקראינה יציבה ומשגשגת שלאחר המלחמה, שמתחילה במשא ומתן על הצטרפות לגוש, היא האינטרס של האיחוד האירופי עצמו, ויט נובוטני ממרכז וילפריד מרטנס ללימודי אירופה משוכנע:
"לכן הרצון לשמור על כוח אדם מאוזן על ידי ההבנה בקרב קובעי המדיניות של האיחוד האירופי שכשהמלחמה תסתיים, אוקראינה תרצה לבנות מחדש, וכדי לעשות זאת היא תצטרך להחזיר את אנשיה. עם זאת, איזה משני הדחפים הללו יהיה חזק יותר קשה לחזות".
העובדה שלרשויות במדינות שונות באיחוד האירופי עשויות להיות אינטרסים ועמדות שונות לגבי פליטים מאוקראינה מסבכת את התחזיות. דיונים כלליים בנושא זה נמשכים, אך עדיין לא ברור אם המדינות החברות ימצאו פתרון משותף, אומר נובוטני:
"אז תהיה לנו מדיניות של האיחוד האירופי לגבי איזה מעמד חוקי לתת לפליטים אוקראינים, או 27 דרכים לאומיות שונות להכשיר את שהותם".
ככל הנראה, אומר זסולט דרבש מצוות החשיבה ברויגל, בעת קבלת החלטות בנוגע לפליטים אוקראינים לאחר תום הוראת ההגנה הזמנית, הגורם הקובע עבור רשויות מדינות בודדות יהיה הצלחתם של האוקראינים בהשתלבות. קודם כל, האם אנשים יוכלו למצוא עבודה יציבה עד אז:
"אם לא יהיו בעיות עם זה, אז אני חושב שיהיה פיתוי גדול לאפשר לאנשים האלה להישאר בארץ. במקרה זה, סביר להניח שפליטים הזקוקים לתמיכה חברתית ימשיכו לקבל אותה".
הן מוסדות האיחוד האירופי והן המדינות החברות בו צריכים להצטרף בקבלת החלטות ובפיתוח אמצעים מתאימים לגבי עתידם של הפליטים האוקראינים, מציין חבר הפרלמנט הליטאי Rasa Juknevičienė. בשיחה עם עיתונאים של DW, היא אמרה:
"אני שמח שגם קייב היא חלק פעיל בדיאלוג. זה נושא רגיש וצריך למצוא איזון טוב בין צרכים ויעדים שונים".
היא מאמינה שלכל הצדדים של הדיון יש אינטרס שהאוקראינים יוכלו לשמור על קשרים עם אוקראינה ולתרום לכלכלתה ולהתאוששות: "כולנו רוצים אוקראינה חזקה ומשגשגת".
עם זאת, חבר הפרלמנט הזכיר כי חופש התנועה הוא אחד העקרונות המרכזיים של האיחוד האירופי: "וככל שאוקראינה תתקרב לאיחוד האירופי, המשימה שלנו תהיה לפתח מנגנון המכבד את הבחירות של אוקראינים בודדים, תוך תרומה לשגשוג והחלמה של אוקראינה".
More Stories
משרד החוץ של אוקראינה השתמש באווטאר בינה מלאכותית של אשת מולאטה כדובר
קייב: "רוסיה יכולה לפגוע באתונה תוך עשר דקות "עם פגיון" – תן לנו הגנה אווירית כדי למנוע את זה"
נשיא איטליה על חזונו לסיים את המלחמה באוקראינה