כיצד השתנו הצרכים הבסיסיים ומצב ההכנסה של משק הבית במסגרת הכלכלית שעוצבה על ידי עליית האינפלציה, וההשלכות שהיו לכך על חיי היומיום של האזרחים, אמרו מומחים.
העלייה החדה במחירי המוצרים והשירותים הבסיסיים הכניסה את משקי הבית למציאות חדשה, ואילצה אותם להתאים את סדרי העדיפויות בהוצאות. להלן מוצגות ההוצאות של תקציבים משפחתיים על קבוצות מסוימות של סחורות ושירותים ביוון, צרפת ואיטליה בשנת 2020. ברור שאחוז גדול מההכנסה של משק הבית היווני והאיטלקי מושקע על מזון ואנרגיה.
תרשים 2 מציג את רמת המחירים לינואר 2024 עבור קטגוריות שונות של סחורות ושירותים עבור שלוש הכלכלות.
למעט ירידת מחירי האנרגיה ביוון ובאיטליה, כל שאר הקטגוריות ממשיכות לראות עליות מחירים משמעותיות. תרשים 3 מציג את הדינמיקה של מדד המחירים לצרכן החודשי למוצרי מזון.
ניכרת המשך העלייה במחירי המזון והמשקאות הלא אלכוהוליים, וכך גם המגמה הכללית של מוצרים בני קיימא, מוצרים לבית ושירותים וכן בבתי מלון, בתי קפה ומסעדות. כמובן שאחרי 2022 הצמיחה תהיה חדה במיוחד עבור הכלכלות של שלוש המדינות. תרשים 4 מציג את הדינמיקה של מדד המחירים לצרכן החודשי לדיור להשכרה.
הגרף מראה עלייה משמעותית במחירי הדירות בשנת 2022, כאשר מגמה זו התייצבה מעט בשנת 2023 (אם כי המחירים נותרו גבוהים באופן משמעותי). ישנם שני תחומי דאגה בשלב זה: הראשון קשור לעליית המחירים וההכנסה הפנויה, והשני הוא השפעת עליית המחירים על אמון הצרכנים.
בנושא הראשון, התצפית היא כדלקמן: "כאשר 32.3% אחוז מתקציב המשפחה מושקעים על דיור, מים, חשמל, גז טבעי וכו', בעוד שההכנסה הממוצעת השנתית הנומינלית היא 13,730 יורו, המשמעות היא ש-4,434 יורו לשנה מוציאים על צרכים אלו, ונשארו עוד 9,296 יורו להוצאות אחרות, מתוכם 1,849 יורו למזון, ומשאירים 7,447 יורו לכל שאר הצרכים.
עם זאת, באיטליה, עם משכורת נומינלית שנתית ממוצעת של 31,833 אירו, 12,001 אירו מושקעים על דיור ואנרגיה ו-6,462 אירו על מזון, ומשאירים 13,370 אירו לכל שאר הצרכים.
אז תושבי יוון צרכים אחריםשגם קובעים איכות החיים, יש 7437 יורו, ובאיטליה – 13370 (הבדל גדול!). למעשה, אם המחירים של שתי הקטגוריות הללו ביוון ובאיטליה יעלו ב-10%, זה אומר שביוון אנשים יפסידו 628 יורו, באיטליה 1846 יורו, אבל בסופו של דבר הם יישארו עם 6819 יורו ו-11524 יורו (ב איטליה כמעט פי שניים יותר מאשר ביוון).
במילים אחרות, ההשפעה השלילית של עליות המחירים עשויה להיות פרופורציונלית בשתי המדינות, אבל יתרת ההכנסה ביוון יורדת לרמות נמוכות במיוחדאם כי כמובן הטבע האנושי זהה כאן ובאיטליה, עם צרכים ואורחות חיים דומים.
החשש השני הוא איך דינמיקת המחירים משפיעה על אמון הצרכנים. גרף 5 מציג את התפתחות מדד אמון הצרכנים עבור שלוש הכלכלות מ-2018 עד 2023. המדד הוא מדד כלכלי חשוב המשקף את מידת האופטימיות או הפסימיות שחשים הצרכנים לגבי המצב הכלכלי של ארצם בעתיד הקרוב.
לגבי כלכלת יוון, המדד מציג מגמת עלייה משמעותית מאמצע 2018 עד אמצע 2019, המעידה על אופטימיות מוגברת. עם זאת, לאחר תחילת המגיפה, ישנה תקופה של התייצבות ולאחר מכן ירידה, מה שמעיד על דאגות לגבי ההשלכות הבריאותיות והכלכליות של מגיפת COVID-19.
התקופה שבין 2021 ל-2023 נראית לתקופה של התייצבות והתאוששות מתונה, אם כי הרמות אינן חוזרות לרמות שלפני המגפה, מה שמצביע אולי על אתגרים ארוכי טווח לכלכלה. לפיכך, עלייה פתאומית באינפלציה בשנים 2021-2022 הובילה לירידה בהכנסות הריאליות של משקי הבית, אשר הכבידה משמעותית על מצבם הכלכלי.
בסביבה שבה השכר הנומינלי ומקורות העושר לא הותאמו כראוי להתמודדות עם עליית עלויות המחיה, צרכים בסיסיים כמו מחסה, מזון ואנרגיה הפכו חשובים למשקי הבית מאי פעם. הצורך במוצרים בסיסיים אלה הפך בראש סדר העדיפויות שכן ירידה בהכנסה הפנויה גרמה לכך שניתן היה להקצות אחוז קטן יותר מההכנסה להוצאות צרכניות אחרות. אספקת דיור, מזון הולם והאנרגיה הדרושה לחימום ותחבורה היא כעת נושא פיננסי מרכזי עבור משקי בית רבים, מה שמוביל להערכה מחודשת של ההוצאות שלהם כדי לשקף צרכים דחופים יותר.
מה הסיבה לירידה באמון הצרכנים? אולי מכמה סיבות: אזרחים לא מאמינים שהאינפלציה תמשיך לרדת. הם גם מגלים שההכנסה הפנויה שלהם עדיין לא התחדשה, ולכן הם עשויים להאמין שעכשיו מגיעה ירידה מתמשכת יותר באיכות חייהם. בכל מקרה, היום רמת המחירים מקטינה את ההכנסה הפנויה שלהם (ירידה באינפלציה לא אומרת שהדפלציה מתקרבת). לבסוף, ייתכן חוסר אמון (שכבר קיים) במדיניות הכלכלית המנוהלת, או תפיסה כללית יותר של הכחשת התערבות ממשלתית "מצילה" שלא הגיעה עד היום.
אבל אם הטיעון שהועלה עד כה נכון, אזי אנו אמורים לראות ירידה בחיסכון של משקי הבית בשלוש הכלכלות. אכן, זה קורה. למעשה, התרשים מציג מגמה מדאיגה למדי עבור יוון בשנת 2022, אז שיעור החיסכון יהיה שלילי. זה אומר ש משקי בית הוציאו יותר מההכנסה הפנויה, אולי מושכים מחסכונות קודמים או מגדילים את הלוואותיהם. לחצים כלכליים גוברים, בתוספת האינפלציה, הפחיתו את ההכנסה הריאלית הפנויה של אנשים, ואילצו אותם להוציא יותר ממנה על סיפוק צרכים בסיסיים.
שיעור חיסכון שלילי משקף גם דאגות עמוקות יותר לגבי ביטחון כלכלי של משק הבית, שכן מחסור בחסכונות פירושו יכולת מופחתת לענות על צרכים פיננסיים בלתי צפויים או מצבי חירום בעתיד. למצב זה עשויות להיות השלכות נוספות שכן דאגות לגבי ביטחון פיננסי עתידי עלולות להוביל להורדת הוצאות הצרכנים, ולהגביר את אי הוודאות הכלכלית.
More Stories
פירות וירקות: עלייה של 50.2% ביבוא באפריל
מוצרים יווניים בדרכם לצרפת
עמלות מופחתות עבור עסקאות קופה, עמלות בנק מוגבלות