אינפלציית המזון ביוני הסתכמה ב 12.2% עם מדד מחירים כללי לצרכן 1.8%. זו תהיה בדיחה, אבל זה לא מצחיק בכלל.
יש לציין כי, למשל, קמח ירד ב-43% בהשוואה לשנה שעברה, מחירי חומרי אריזה ירד בכ-20% בהשוואה לערכים המקסימליים, המחיר של קילוואט-שעה חשמל ירד ב-70% לעסקים קטנים ובינוניים בהשוואה לקיץ שעבר, ו מחירי הדלק ירדו ב-20% בהשוואה לשנה שעברה, אך מחירי המזון ממשיכים לעלות. והמחירים של פירות וירקות העונה ביוון ניצחו את כל השיאים הבלתי נתפסים והבלתי נתפסים. בדיווח של סטליוס מורפידיס שפורסם באתר protothema.grהמפרט כיצד חברות מרוויחות צרכנים.
איך זה שעבור מוצרים בסיסיים, למשל, מוצרי חלב, שיעורי עליית המחירים בהשוואה לשנה שעברה נמשכים להתקרב ל-15% ומפעלי תעשייה וסיטונאים כבר ממהרים להודיע על כך לסופרמרקטים עליות מחירים חדשותשיתרחש בהדרגה במהלך החודשיים הקרובים. מחירים אלו הופכים את בנק יוון לפסימי לגבי ההאטה באינפלציית המזון.
העשירים מתעשרים, העניים נעשים עניים יותר
האם זה יכול להיות זה "חמדנות" – מונח המשמש כיום בגלוי בנקים מרכזיים וכלכלנים כדי להתייחס לפרקטיקה של הגדלת רווחים עסקיים למרות הלחץ על הצרכנים והכלכלה – אחראי למצב שלמרות שאינו מונופול יווני, יש לו השלכות מוסריות בארצנו? יתרה מכך, בשנים הקשות האחרונות הצרכנים והמדינה היוונית תמכו בעסקים בכל דרך אפשרית, סייעו להם והעניקו כלים בעת סגירת חנויות או בעת משבר אנרגיה. תעיד על כך גם העובדה שבניגוד למדינות רבות באירופה, לא היה כאן גל של נעילה המוני.
עובדות בדרך כלל אומרות את האמת. וזה טמון בעובדה שכן, 2022 הייתה שנה קשה עבור רוב המפעלים, אבל רבים, למרות הקשיים, עשה רווח יציב.
מעידה על כך קריאה פשוטה של המאזנים של כ-150 חברות בורסאיות. לפי Beta Securities, הרווח הנקי שלהם היה 10.41 מיליארד אירו, עלייה של 303.6%מאשר בשנה שעברה, והם עשו היסטוריה כשהם עברו את "תקופת הזהב" של הרישום – תקופת חמש השנים 2004-2008, אז היו פי שניים יותר חברות ממה שיש כיום. ולפי הניתוח של הבנק המרכזי של יוון, מגמה זו התגלתה כבר בתשעת החודשים הראשונים, כאשר חלק הרווח הנקי (מוגדר כיחס העודף התפעולי נטו לערך המוסף הנקי) הגיע לשיא היסטורי של 38.4% לעומת 33.6% בתקופה המקבילה של 2021!
לפי ΟΟΣΑיוון מדורגת כיום במקום השביעי במונחים של עלייה בנתח הרווח מ-34.4% ל-39.2% בתקופה 2019-2022.
מקרים מיוחדים
עם זאת, אחת הדוגמאות האופייניות והבולטות ביותר היא תעשיית הקמח, שבה בשנה שעברה, למרות הסביבה הסוערת, החברות הבורסאיות במגזר זה ראו עלייה ברווחים. מאז תחילת המלחמה, שכן אוקראינה היא המדינה המייצאת השלישית בעולם חיטה רכה – חומרי גלם לייצור קמח, מחירי המניות זינקו וחוזי אספקה למאי 2022 בבורסת Euronext פריז הגיעו ל-397 יורו לטון במאי 2022 (זאת עבור החיטה עצמה שהובטחה לאפריקה ואסיה המורעבות).
הצרכן היווני שילם על זה, כי טחנות הקמח בארץ לא כשלו להעביר אליו את העלויות המוגדלות הן של חומרי הגלם והן של האנרגיה. כיום נסחרים חוזי ספטמבר לאספקת חיטה רכה ב-2023 במחיר של כ-230 יורו לטון, בעוד שהמחירים בהם נסגרו חוזי משלוח במאי אשתקד היו 225 יורו! באופן כללי, המחיר ירד ב-43% מהשיאים והיה ברמה של 2020.
עם זאת, המחירים בשלבים הבאים של השרשרת לאחר העיבוד לא הולכים לרדת! לעומת זאת, הקמח הוא בין המרוויחים הגבוהים ביותר שכן הוא התייקר ב-41% בהשוואה לספטמבר 2021, אז הוכנס מדד שיעור התשואה, על פי נתונים רשמיים. ELSTAT. במקום בו חלה ירידה קלה, בעיקר בשל הצעות, היא הייתה בקרב לקוחות מקצועיים של יצרני קמח (אפים, קונדיטורים וכו'), רק שגם האחרונים מעדיפים לא להוזיל, אלא לקבל הטבות. זאת בשל העובדה שגם במקרה של לחם, הצרכן ממשיך לקנות אותו באותו מחיר מוגדל.
אם אנחנו מדברים על חיטה, אז במקרה של פסטה, המצב דומה, אבל לא כל כך חמור. בשנה שעברה, מחיר חיטת הדורום היוונית, שכמעט כולה נספגת בתעשיית הפסטה היוונית, הגיע ל-0.46 יורו לק"ג, מה שגרם לגל עליות מחירים, שהגיע כמובן למדף ולצרכן. . השנה סוכם המחיר לרמה של 0.25 יורו, מה שאומר שהחל מהסתיו יצטרכו התעשיינים להוריד משמעותית את המחיר הסופי (בהינתן המצב עם פער "עסקת תבואה" זה לא יקרה יותר. הערה. מהדורות).
מקרה אחד שגם מושך תשומת לב הוא חלב. למרות העובדה שמחירי היצרנים של חלב – בעיקר פרות ובמידה פחותה של כבשים ועיזים – משתנים כיום סביב 45/48 סנט לקילו (בנובמבר אשתקד הם היו כ-60 אגורות), חברות החלב ממשיכות לשמור על מחירים גבוהים למוצרי חלב, בעיקר לגבינות, שבעוד שנתיים, לפי ELSTAT, גם גדל ב-41%.
רווח
אמת גדולה נאמרת לאחרונה על ידי איש העסקים הנודע ספירוס תיאודורופולוס, שדיבר על מספר גורמים ארוכי טווח שצצו בעקבות המלחמה באוקראינה והסערה בשרשרת האספקה, "שתמשיכו להעלות את מחירי המזון" ( שינויי אקלים, עליית סין והודו, מחסור בעובדים), הכירו בכך שהשגת יעדי רווחיות נותרה גורם דומיננטי לתעשיית המזון. "בואו נהיה כנים. שום עסק לא יכול לעשות את זה. במיוחד חברות בורסאיות וחברות רב לאומיות לא יכולות לקצץ ברווחים שלהן. יש להן את נשימת השווקים הפיננסיים על הגב", אמר תיאודורופולוס.
אַחֲרָיוּת
האמת היא שיעד קל לעליות המחירים שאנו רואים על המדפים הם הסופרמרקטים עצמם. עם זאת, הם מצאו את עצמם במצב מחניק יותר לאחר הצגת מכסת השוליים, כמו גם לאחר הצגת "סלים של עקרת בית". אמנם ייתכן שמקרים בודדים של ירידה מהפסים זוהו במהירות בתחילת כל אחד מהצעדים הללו, אך הקנסות הראשוניים והדיווח הציבורי אפשרו להימנע מחזרה של חריגה כזו.
זה, אגב, הטיעון העיקרי של מפעילי הסופרמרקטים, שעם זאת מתעקשים כבר חצי שנה לפחות על ביטול או שינוי התקרה לצורך חישוב מורכב יותר. רשתות המרכולים פועלות כיום עם רווחיות גולמית הנעה בין 23% ל-27%. אבל בסופו של דבר, הרווח הנקי מוגבל ל-0.5-1% מהמחזור בשל עלויות גבוהות, שביניהן העיקריות הן עלויות האנרגיה (ציוד קירור, חדרי קירור וכו'), והשנייה היא שכר.
יש לציין כי המשך העלייה במחירי המזון מביאה לחנק של משקי בית יווניים, המוציאים יותר מ-20% מהכנסתם על מזון, ול-20% מהשכבות העניות ביותר באוכלוסייה המצב קשה עוד יותר. , מאחר שחלק ההכנסה שלהם המיוחס לרכישת מוצרים חיוניים, מגיע ל-30%.
לפיכך, מפעלי תעשייה, תאגידים בינלאומיים וסיטונאים מקבלים את הרווח הגדול ביותר. זה אולי בולט יותר מהעובדה שבשווקים אחרים באירופה אותם מוצרים נמכרים בפחות. לא משנה אם הם מיוצרים בארצנו או שהם מוצרים של תאגידים טרנס-לאומיים.
מחקר קטן של חנויות מקוונות של רשתות מוכרות וגדולות בארצנו, גרמניה ואנגליה מראה את ההבדל. כך למשל ברשת הבריטית טסקו, משקה קל מוכר עולה 1.4 פאונד לליטר, ואילו אצלנו הוא עולה 2.5 יורו. אותו הדבר חל על מותג מסוים של משחת שיניים שעולה £1 לעומת €2.42 באותו סופרמרקט בבריטניה עבור מוצר 1+1. באופן דומה, 10 קפסולות של מכונת אספרסו ממותגת עולות 3.10 אירו ביוון ו-2.49 אירו בגרמניה. אפילו גבינת פטה יוונית במותג פרטי עולה 1.69 ליש"ט/200 גרם בבריטניה, לעומת 2.59 אירו ביוון. בחומרי ניקוי ההבדלים ברורים עוד יותר.
בניסיון להגן על עצמם, הצרכנים היוונים עברו למוצרי מותג פרטי (PL), שאמנם יקרים בהרבה מהמותגים, אך עדיין נמצאים ברמה נמוכה יותר.
אמצעים להגבלת רווחים
הממשלה מצידה קובעת זאת שמירה על האמצעי להגבלת שיעור התשואה יהווה בסיס לחיזוק השליטה בשוק. "אני רוצה להבטיח לכל האזרחים שהכל יהיה בשליטה. הבקרה תתבצע בכל הרמות ובכל סוגי החנויות על מנת למנוע גסויות. לא תהיה סובלנות לעבירות וניסיונות ניצול צרכנים", שר הפיתוח קוסטאס סקרקאס אמר בראיון ל-THEMA.
הבקרה תתחיל כעת אצל היצרן ותשתרע על כל שרשרת האספקה כמו גם HORECA, הוא אמר, שכן רוב המשאבים הופנו לבקרה קמעונאית מאורגנת בשנה שעברה.
ואכן, על פי המידע הקיים, הבדיקות כבר קיבלו עדיפות: הן יתחילו בחנויות למניעת תופעת ההנחות הפיקטיביות, ויורחבו ליצרנים ולסוחרים של מוצרי ניקיון, מוצרי חלב, כלי כתיבה ומוצרי טיפוח. ואכן, על פי מידע זמין, נרשמו הפרות משמעותיות, שבגינן נמצאות כעת מעקב אחר מפעלים ספציפיים.
כמו כן, כוונת הנהגת משרד הפיתוח לדרוש מחברות רב לאומיות לנמק מדוע הן מוכרות מוצרים יקרים יותר בשוק היווני מאשר בשווקים אחרים באירופה. מצידה, צפוי שיפתחו חקירות חדשות של ועדת התחרות, שנמצאת בשלבי חקירת עיוותים אחרונים בשוק חומרי הניקוי.
בהצהרה ל-THEMA, גם יו"ר החברה, יואניס ליאנוס, מדגיש כי קיים כיום חוק האוסר חשיפה של עליות מחירים עתידיות באמצעות הצהרות של בכירים בחברה. נוהג זה, לדבריו, משמש במקרים רבים כדי ליצור אווירה לעליות מחירים לא מוצדקות או כדי "להודיע" למתחרים מה יבוא בעקבותיו, ולכן מקבל אופי של קנוניה עקיפה.
O Απόστολος Ραυτόπουλος, πρόεδρος της Ένωσης Εργαζόμενων Καταναλωτών Ελλάδας της ΓΣΕΕ απομυθοποιεί το κυβερνητικό αφήγημα για το market pass:
«Πήραμε 60 προϊόντα στην αρχή που δημιουργήθηκε το "καλάθι του νοικοκυριού" και αυτά τα προϊόντα κόστιζαν τότε 250 ευρώ συνολικά.Πήραμε… pic.twitter.com/Z5fDAnLIlF
— Areti Athanasiou (@AretiAthanasiu) July 12, 2023
אפוסטלוס רפטופולוס, נשיא איגוד העובדים הצרכנים ההלנים GSEEמפריך את גרסת הממשלה לגבי כרטיס שוק:"ממש בהתחלה, כשזה נוצרסל של עקרת בית", לקחנו 60 מוצרים, שעלו אז סך של 250 יורו. עכשיו לקחנו את אותם מוצרים מאותה רשת. הם עלו לנו יותר מ-430 יורו. מאז יצירת ה"סל" ועד היום העלייה הממוצעת במחיר של מוצרים אלו הייתה 72%. אז אין צורך לספר לנו על 10% מכרטיס השוק, כאשר מוכח שכרטיס השוק הוא רק 10% וחייב להיות לפחות 43 יורו, לפחות (לאדם). למעשה מדובר ב-5% מכרטיס השוק שיינתן לשלושה חודשים. אז מה זה, אם לא בריונות?".
More Stories
שר הבריאות התקשר למפגינים "אנשים חסרי משמעות, כפירים"
גולד שוויץ: "אנחנו ב-5 הדקות האחרונות של המערכת הפיננסית שלנו – קריסת הכל מתקרבת"
איגוד השופטים: "בתי משפט של אנשים נוצרו נגדנו בגישה הנאמנה של הממשלה"