פורסמו פרוטוקולים סודיים של פגישות RKI במהלך מגיפת קוביד – על נעילה, חיסונים ומסכות

לאחר פרסום פרוטוקולים סודיים בעבר ממכון רוברט קוך הגרמני (RKI), ויכוחים על כל מיני תיאוריות קונספירציה על נגיף הקורונה התלקחו במרץ מחודש.

אֵיך מספר dw, כפוף למשרד הבריאות הגרמני במהלך מגיפת הקורונה, RKI הייתה הסוכנות הממשלתית שעובדיה עקבו אחר התפשטות SARS-CoV-2, העריכו סיכונים, ניהלו תיעוד של זיהומים חדשים והמליצו על אמצעי מניעה. תומכים רבים בכל מיני תיאוריות קונספירציה חשדו אז שהמכון משרת כוחות אפלים מסוימים בכוונה לשעבד את האנושות כולה.

וכעת ניתן מזון חדש לספקולציות כאלה על ידי פרסום פרוטוקולים סודיים בעבר של ישיבות RKI, שהמגזין המקוון Multipolar השיג באמצעות בית המשפט. הוא מתפרסם על ידי פול שרייר מסוים, שבעבר הבחין בתיאוריות קונספירציה על פיגועי 11 בספטמבר. יחד עם זאת, פרסום בשטרות, מנקודת המבט של Multipolar, רק מאשר את העובדה ש RKI היה מכשיר בידי כוחות פוליטיים מסוימים.

פרוטוקול הישיבה מיום 16 במרץ 2020 מתייחס לצורך להגביר את רמת האיום האפידמיולוגי השבוע: "הערכת הסיכון תפורסם ברגע ש-XXX ייתן איתות על כך". העלייה בסיכון מ"בינונית" ל"גבוהה" שפורסמה למחרת הייתה אחת הסיבות להכנסת הסגר הראשון במדינה שישה ימים לאחר מכן, ב-22 במרץ 2020, שהגבילה באופן משמעותי את הזכויות והחירויות החוקתיות של האזרחים.

עבור חוקרי קונספירציה הכל ברור: מתחת לצבע השחור של XXX מסתתר שמו של האדם שמחליט מה לעשות עם אוכלוסיית המדינה. מי זה יכול להיות? שר הבריאות דאז, ינס ספן? או הקנצלרית לשעבר אנגלה מרקל בעצמה?

ב-25 במרץ, במסיבת עיתונאים ממשלתית, נזכרה נציגת משרד הבריאות הגרמני, סבין גרינברג, כי חמישה ימים לפני הנעילה, ב-17 במרץ 2020, כאשר RKI העלה את רמת האיום לגבוהה, ארגון הבריאות העולמי הכריזה על התפשטות מהירה של הנגיף כמגיפה, ארה"ב סגרה את גבולותיה, שכנותיה של גרמניה אירופה הוכרז מצב חירום ו-4,500 בני אדם מתו מקוביד בברגמו. באשר לאדם שמתחת לשטר XXX, מדובר באחד מעובדי המכון, שאנונימיותו מוסברת בצורך להגן על נתונים אישיים. ואין בזה שום דבר יוצא דופן.

שר הבריאות הנוכחי, קרל לאוטרבך, כינה את עבודתו של RKI בשלבים המוקדמים של המגיפה "מצוינת" ונזכר שבהשוואה למדינות אחרות בעלות מבנה אוכלוסיה דומה, בגרמניה מתו משמעותית פחות אנשים.

תיאוריות קונספירציה גם אינן מאושרות על ידי פרוטוקולי RKI העוסקים באישור שימוש בחיסונים מסוימים נגד קוביד. נושא זה הפך למוקד של מכון רוברט קוך בסוף 2020. ב-21 בדצמבר, החיסון קיבל גישה לאיחוד האירופי BioNTech/Pfizerקצת יותר מאוחר – מודרניה. בישיבת מטה המשבר ב-RKI ב-8 בינואר 2021, נדונה התרופה. AstraZeneca, עומד הבא בתור לקבלה. מפרוטוקול הפגישה עולה כי "התרופה הזו פחות אידיאלית", זאת השימוש בו "דורש דיון" וכי עשויות להיות מגבלות על השימוש בו "בשל כמות הנתונים המוגבלת מאוד על אנשים מבוגרים".

עם זאת, בתחילת מרץ המליצה ועדת החיסונים הקבועה של RKI Stiko על תרופת AstraZeneca לשימוש בכל קבוצות הגיל. כלומר, ההחלטה התקבלה למרות הספקות של האדם עצמו? למעשה זה לא נכון. ההחלטה להשתמש בחיסון זה באנשים מבוגרים התקבלה רק לאחר שעלו נתונים מספקים (בעיקר מבריטניה, שהייתה הראשונה להשתמש ב-AstraZeneca), המאשרים ירידה חדה בסיכון למחלה קשה בקרב אנשים מבוגרים שחוסנו בחיסון זה.

עם זאת, מפה לאוזן עדיין הובילה לכך שבתחילת 2021, התרופה AstraZeneca אספה אבק על המדפים במוסדות רפואיים, למרות שבאותה תקופה לא היה סוף למי שמעוניין להתחסן.

הפרוטוקולים שפורסמו גם מדגישים ניואנס נוסף, ומראים כי ב RKI לא תמיד העריך נכון את המצב או לפעמים לקח בחשבון גורמים שאינם קשורים ישירות למהות הבעיה. זה מה שקרה עם מסכות.

המלצות המכון בנוגע לשימוש במסכות היו אמביוולנטיות* וסותרות, והוכתבו בבירור מהעובדה שבשל טעויות פוליטיות בגרמניה, מסיכות פשוט לא היו זמינות בכמות מספקת. בסוף פברואר 2020, מנהל ה-RKI דאז, לותר וילר, כך כותב הפרסום, המליץ ​​בפומבי על מסכות רק לאנשים עם שיעול ונזלת; בחיי היומיום, לדבריו, הן לא הועילו. יעיל יותר, אומרים, לשטוף ידיים היטב, להתעטש לתוך עקום המרפק ולא ללכת חולה לעבודה. פחות מחודש חלף מאז בפגישה של מטה המשבר של RKI, על פי הפרוטוקול, הופנתה תשומת הלב לכדאיות של מסכות מגן:

"לכל המאוחר, כאשר מסכות שוב זמינות יותר, יש לקדם את חבישתן באופן פעיל יותר."

זה היה 19 במרץ 2020, שלושה ימים לפני הנעילה הראשונה בגרמניה. בחלק מהמדינות השכנות כבר הוכנסה החובה ללבוש מסכות. תושבי גרמניה נדרשו ללבוש מסכות בתחבורה הציבורית ובחנויות רק ב-29 באפריל של אותה שנה. אבל אפילו חודשים לאחר מכן, בפגישות ב-RKI, נחקר הצורך במסכות כמו FFP-2, למשל, בגלל היעדר "הוכחות ליעילותן".

*בפסיכיאטריה ובפסיכולוגיה קלינית אמביוולנטיות מתייחסת לתחושות המשתנות מעת לעת שאדם חווה ביחס לאובייקט אחד – למשל, בבוקר הוא מרגיש כלפיו גועל, בערב הוא מוצא את זה מושך, למחרת הכל חוזר על עצמו, וכן הלאה במעגל.

Source link